טעינה ב-20 דקות? מתי עמדת DC היא החלטה עסקית נכונה — ומתי לא

עמדת טעינה מהירה DC נשמעת כמו שדרוג ברור, אבל בפועל היא מתאימה רק לתרחישים עסקיים מסוימים. במאמר הזה נפרק את ההבדל בין רצון “להיות מתקדמים” לבין צורך תפעולי אמיתי, נבין למי עמדת DC מתאימה, מתי עמדות טעינה AC יספיקו, ומה חובה לבדוק בתשתיות לפני שמתחייבים לפרויקט.
טעינה ב-20 דקות? מתי עמדת DC היא החלטה עסקית נכונה — ומתי לא
טעינה ב-20 דקות? מתי עמדת DC היא החלטה עסקית נכונה — ומתי לא

טעינה ב-20 דקות? מתי עמדת DC היא החלטה עסקית נכונה — ומתי לא

יש רגע כזה שבו בעל עסק עומד בחניה, מסתכל על המקום שלו, ואומר: “אם כבר מתקינים עמדות טעינה, בואו נשים את הדבר הכי חזק שיש”. זה נשמע הגיוני. עמדת טעינה מהירה DC נתפסת כמעט אוטומטית כפתרון הטוב ביותר: יותר מהיר, יותר מתקדם, יותר מרשים. אבל כאן בדיוק מתחילה טעות נפוצה. מהיר יותר לא תמיד אומר נכון יותר, ובפרויקטים של טעינת רכב חשמלי, ההבדל בין החלטה נכונה להחלטה יקרה ולא מדויקת תלוי בשאלה אחת: מה באמת הולך לקרות בחניה הזו, יום אחרי יום?

עמדת DC היא לא גאדג’ט ולא קישוט טכנולוגי. היא כלי תפעולי ועסקי. במקומות מסוימים היא יכולה לשפר דרמטית את חוויית הלקוח, לייצר תחלופה גבוהה, לשרת צי רכב ביעילות או להפוך נקודת עצירה קצרה למשהו אפקטיבי. במקומות אחרים, אותה השקעה בדיוק עלולה להיות מוגזמת ביחס לצורך, לתשתית או לאופי השימוש. לכן, השאלה הנכונה היא לא “כמה מהר זה טוען?”, אלא “למה אנחנו צריכים טעינה מהירה דווקא כאן?”.

קודם כל, מה ההבדל בין DC ל-AC ולמה זה משנה לעסק שלך

כל מי שמתחיל לבדוק עמדות טעינה נתקל די מהר בשני המושגים: AC ו-DC. טכנית, ההבדל הוא באופן העברת החשמל לרכב. פרקטית, ההבדל הוא בחוויית השימוש ובמודל העסקי.

עמדת טעינה AC (כמו רוב העמדות הביתיות או עמדות במקומות עבודה) מתאימה למצבים שבהם הרכב חונה לזמן ממושך: בבית בלילה, במשרד לאורך יום עבודה, בחניון של קניון או בבניין מגורים. אם הרכב נשאר במקום למספר שעות, אין צורך לדחוף לו אנרגיה בקצב מקסימלי. טעינה איטית ויציבה תעשה את העבודה מצוין.

לעומת זאת, עמדת טעינה מהירה DC נועדה למצבים שבהם זמן השהייה קצר, אבל רוצים לאפשר טעינה משמעותית. זו הסיבה שהיא רלוונטית בעיקר לעסקים, חניונים ציבוריים, מתחמים מסחריים, תחנות דלק, ציי רכב, מרכזים לוגיסטיים או פרויקטים ציבוריים.

ופה חשוב לעצור על נקודה קריטית: עמדת DC לא “מחליפה” אוטומטית עמדת AC. היא לא גרסה משודרגת של אותו מוצר, אלא פתרון לוגיסטי שונה לחלוטין. אם AC הוא פתרון לניצול זמן חניה ארוך, DC הוא פתרון לניצול זמן טעינה קצר. לכן, בית פרטי כמעט אף פעם לא צריך עמדת DC. גם עסקים רבים לא. אם העובדים מחנים בבוקר ויוצאים בערב, מערך עמדות AC מתוכנן היטב ייתן מענה טוב, פשוט וחסכוני יותר.

מתי טעינה מהירה באמת פותרת בעיה עסקית?

עמדת DC משתלמת כשהיא פותרת צוואר בקבוק אמיתי. לא תיאורטי, לא שיווקי. תפעולי.

נניח שיש לכם חניון מסחרי עם תנועה גבוהה של רכבים. אנשים נכנסים, חונים לזמן קצר יחסית, ויוצאים. כאן טעינה מהירה יכולה להפוך את החניה ממקום “נחמד שיש בו גם טעינה” למקום שבאמת נותן ערך לנהגי רכב חשמלי. אותו דבר במתחם קניות, בסניף שירות, במרכז תפעולי, או באתר שבו נהגים לא יכולים להרשות לעצמם השבתה ארוכה של הרכב.

תרחיש מובהק נוסף הוא ניהול צי רכב. ברגע שיש מספר כלי רכב שצריכים לחזור לכביש במהירות, לא תמיד אפשר לבנות על טעינה איטית לאורך הלילה. יש עומסי שימוש, החלפות משמרות וצורך לנהל זמינות בזמן אמת. כאן עמדת DC היא חלק ממערך תפעולי שלם, לא רק “עמדה”.

בדיוק כאן נכנסת הגישה של DSG פתרונות טעינה: אנחנו לא מוכרים “קופסה על הקיר”. אנחנו בוחנים יחד איתך אם בכלל נכון להקים עמדת DC, ואם כן – באיזה הספק, לאיזה אופי שימוש, ועם איזה פתרון ניהול ותפעול מסביב.

השאלות שבאמת חשוב לשאול הן:

  • כמה זמן הרכב הממוצע חונה אצלי בפועל?
  • מי המשתמשים: עובדים קבועים, לקוחות מזדמנים, צי רכב תפעולי, או נהגים מתחלפים?
  • האם יש צורך בתחלופה גבוהה של רכבים בעמדה לאורך היום?
  • האם טעינה מהירה משפיעה ישירות על השירות, התפעול או ההכנסה של העסק?
  • האם הפרויקט אמור לגדול בעתיד ונדרשת תשתית גמישה?

אם התשובות מצביעות על שימוש מהיר, תכוף ותפעולי – יש סיכוי טוב ש-DC רלוונטית. אם לא, ייתכן שהפתרון הנכון עבורך אחר לגמרי.

ויש מקרים שבהם DC היא פשוט לא הבחירה הנכונה

זו אולי אחת האמירות הכי חשובות כאן: לא כל מי שיכול להרשות לעצמו עמדת DC, באמת צריך אותה.

יש עסקים שנמשכים לרעיון של טעינה מהירה כי הוא נשמע מתקדם. אבל אם זמן השהייה של הרכבים ארוך, מספר המשתמשים נמוך, אין צורך אמיתי בתחלופה, או שתשתית החשמל מורכבת ויקרה מדי ביחס לתועלת – זו יכולה להיות השקעה לא נכונה.

לדוגמה, בניין משרדים שבו העובדים מחנים ליום שלם, או מלון שבו האורחים משאירים את הרכב ללילה. במצבים כאלה, מערך של עמדות AC עם ניהול עומסים חכם יכול לתת מענה מצוין, שיטעין את כל הרכבים ביעילות מבלי להכניס את העסק לפרויקט תשתית כבד ומורכב.

גם בבניינים משותפים או חניונים עם דיירים רבים, הפתרון הנכון לא מתחיל מהשאלה “DC או AC”, אלא מהשאלה “איך מחלקים את החשמל הקיים בצורה חכמה?”. שם, לרוב, הפוקוס יעבור למערכת טעינה מנוהלת, תכנון תשתית ובקרת צריכה – לאו דווקא לעמדה סופר-מהירה אחת.

בקיצור: אם הבעיה היא זמינות טעינה לאורך זמן, לא תמיד צריך מהירות. אם הבעיה היא ריבוי משתמשים, לא תמיד צריך עוד הספק. לפעמים, מה שבאמת צריך זה תכנון נכון.

החלק שמגלים מאוחר מדי: העמדה היא רק חלק מהסיפור

כששוקלים התקנת עמדת טעינה מהירה, קל להתמקד במפרט של העמדה עצמה: כמה קילוואט, אילו מחברים, איזו אפליקציה. אבל בפרויקטים של DC, החלק הקריטי יושב הרבה לפני בחירת הדגם.

הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא בדיקת תשתית החשמל. לא בערך, אלא על ידי איש מקצוע.

מה גודל חיבור החשמל במקום? האם המיקום הפיזי של החניה קרוב ללוח החשמל? האם יש מגבלות תנועה, גישה או תקשורת סלולרית? האם המתקן מיועד לשימוש פרטי, עסקי או ציבורי עם צורך בסליקה וחיוב? האם צפויה הרחבה עתידית? כל אלו שאלות שחייבים לענות עליהן לפני שמתחייבים.

בפרויקטים רבים, ההחלטה הנכונה היא לא להתחיל מהעמדה החזקה ביותר, אלא מפתרון שאפשר להרחיב בשלבים. זה נכון במיוחד לעסקים שרוצים להכין תשתית חכמה שתשרת אותם גם בעוד מספר שנים, כשיותר לקוחות ועובדים יעברו לרכב חשמלי.

לפעמים, הפתרון העסקי הנכון ביותר הוא מערך משולב: מספר עמדות AC לשהייה ארוכה, עמדת DC אחת או שתיים לשימוש מהיר, ומעל הכול שכבת ניהול שמאפשרת שליטה ובקרה על כל המערך. חשוב להדגיש: כל מה שקשור לתשתית חשמל, תכנון והתקנת עמדת טעינה חייב להתבצע על ידי חשמלאי מוסמך ובהתאם לדרישות החוק והתקנים בישראל.

אז איך מקבלים החלטה טובה?

הדרך הנכונה לבחור עמדת DC היא לא לשאול “מה הכי חזק”, אלא “מה ישרת בצורה הטובה ביותר את הפעילות העסקית שלי”. זו שאלה בוגרת יותר, ובדרך כלל גם משתלמת יותר.

אם יש לך עסק עם תנועה קצרה ואינטנסיבית, צי רכב שדורש זמינות, או מתחם שרוצה להציע טעינה משמעותית בזמן קצר – עמדת DC יכולה להיות מהלך מנצח. אם הרכבים באתר שלך חונים לזמן ממושך, והצורך המרכזי הוא סדר, בקרה וניהול עומסים – סביר להניח שהשקעה במערך AC מנוהל תהיה נכונה יותר.

לפני שבוחרים ציוד, כדאי להתחיל מהתמונה המלאה: מי המשתמשים, מה משך השהייה הממוצע, מה מצב התשתית, ומה התוכניות שלך לעוד שנתיים, לא רק למחר בבוקר.

אם אתם בדיוק בשלב הזה – שוקלים את האפשרויות ורוצים לקבל החלטה שמבוססת על נתונים ולא על תחושות בטן – זה הזמן לדבר איתנו. ב-DSGCharge, אנחנו מתמחים בבניית פתרון טעינה שלם, החל מבדיקת התשתיות והתאמת הציוד ועד למערכות ניהול, סליקה ותפעול שוטף. נשמח לבחון יחד את הצרכים שלכם ולתכנן פתרון שיעבוד בשביל העסק שלכם באמת.

שאלות שכדאי לשאול לפני שמחליטים

האם עמדת טעינה מהירה DC מתאימה גם לעסק קטן?

לפעמים כן, אבל זה לא אוטומטי. ההחלטה תלויה באופי הפעילות: משך השהייה של הרכבים, קצב התחלופה והמטרה העסקית. עסק קטן עם תנועה מהירה ומרובה (כמו מרכז שירות) יכול להצדיק DC, בעוד שעסק גדול עם חניה ארוכה (כמו בניין משרדים) יפיק יותר תועלת ממערך AC מנוהל.

מה יותר חשוב בפרויקט DC: הספק העמדה או תכנון התשתית?

התשתית היא הבסיס להכל. בלי תשתית חשמל מתאימה, הספק העמדה על הנייר לא שווה כלום. בפרויקטים של DC, חובה לבדוק קודם את גודל חיבור החשמל, מיקום הלוח, אפשרויות התקשורת והניהול, ורק אז לבחור את העמדה עצמה. תכנון לקוי של התשתית הוא המתכון הבטוח לפרויקט יקר ולא יעיל.

האם אפשר להתחיל עם עמדות AC ולשדרג ל-DC בעתיד?

כן, בתנאי שמתכננים את התשתית מראש בצורה שתאפשר זאת. הכנת תשתית חשמל ותקשורת גמישה יכולה לחסוך עלויות משמעותיות בעתיד. לכן, גם אם היום אתם צריכים רק עמדות AC, חשוב לחשוב על כיוון ההתפתחות של העסק והיקף השימוש הצפוי בעוד כמה שנים.

שתפו את המאמר:

כבר למעלה מ -

0 +

עמדות שהתקנו

מעוניינים בשירות שלנו?

השאירו את פרטי הקשר שלכם ונחזור אליכם עם כל המידע הנדרש!

באיזה מוצר מתעניין ?
  • עלות עמדת טעינה ביתית משתנה בהתאם למותג והספק הטעינה של העמדה. קיימים שלושה הספקים של עמדות טעינה: 7kW, 11kW, 22kW (חד פאזי).

    עמדות טעינה בעלות הספק של 7kW מומלצות לטעינת רכבי פלאג-אין (בנזין/דיזל-חשמל) ו/או לרכבים שאינם מסוגלים לטעון טעינה תלת פאזית. הן אינן מומלצות לטעינת רכב חשמלי מאחר ופרק הזמן הנדרש לטעינת רכב חשמלי יהיה ארוך. 

    מחירן של עמדות טעינה מושפע לא רק מהספק העמדה אלא גם האם העמדה בעלת תצוגה והאם העמדה היא עמדה חכמה המנוהלת באמצעות אפליקציה מהנייד.

    מחיר עמדת טעינה פשוטה מתחיל בכ – 1,690 ₪ (מבצע בחברתנו לעמדת טעינה תלת פאזית חכמה. המחיר בזול בישראל !) להספק של 11kW ויכול להגיע עד לכ – 4,200 ₪ לעמדה חכמה של 22kW. 

    מחיר עמדות טעינה ציבוריות שונה לחלוטין ומושפע מקצב הטעינה, היכולת לתקשר עם מערכות מחשב ומערכות החיוב והבילינג. 

    מחיר עמדה מהירה (DC) מגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים.

    המחירים שצויינו לעיל מתיחסים לעמדת הטעינה בלבד ואינם כוללים התקנה. 

  • עלות טעינה של רכב חשמלי זולה משמעותית מתדלוק רכב עם מנוע בעירה (בנזין/סולר). מחיר קילווט שעה בתעריף ביתי עומד על 62 אג’ (06/2024).

    עלות הנסיעה ברכב חשמלי נעה בסביבות 10% מעלות הנסיעה ברכב עם מנוע בעירה וזה עוד לפני שקלול הטיפולים השוטפים, טיפולים שרכב חשמלי אינו נדרש להם.

    מחיר טעינה ציבורית גבוה מטעינה ביתית ונע סביב 2.5 ₪ לקילווט שעה. למרות המחיר הגבוה לטעינה בעמדה ציבורית, גם טעינה בעמדה ציבורית זולה בכ – 60 אחוז מתדלוק רכב עם מנוע בעירה.  

    אין ספק כי עלויות טעינה חשמלית מאפשרים נסיעה זולה ועשויים לחסוך כ – 15,000 ₪ בשנה, בהתבסס על נסיעה של 20,000 ק”מ בשנה.

    בנוסף לחיסכון בעלויות הנסיעה חשוב להדגיש כי רישוי שנתי לרכב חשמלי הנו 537 ₪ בעוד רישוי שנתי של רכב עם מנוע בעירה ו/או פלאג-אין יכול להגיע ל – 4,700 ₪.

    יש לקחת בחשבון כי המדינה כבר הצהירה כי בשנת 2025 יטפל מס נסועה (15-25 אג’) על רכבים חשמליים. מס שכנראה ישולם בהתאם לספידומטר של הרכב בטסט השנתי. גם לאחר הטלת מס הנסועה יהיו פערים גדולים בעלויות הנסיעה.

  • עלות התקנת עמדה טעינה ביתית משתנה בהתאם למיקום ההתקנה, התשתית הקיימת, המרחק בין לוח החשמל לעמדת הטעינה ופעולות בינוי נדרשות.

    יש להבחין בין התקנה בבית פרטי (קרקע) להתקנה בבית משותף. 

    התקנה בבית פרטי פשוטה יותר אך גם התקנה זו יכול ותידרוש פריסת תשתית, עבודות בינוי, חציבה והתאמות.

    התקנה בבית משותף שונה וכדי לבצע התקנה נדרש לבצע סקר של אתר ההתקנה (וירטואלי/פיזי) ואישור חתום כי נציגות הבית המשותף כי אינה מתנגדת לביצוע ההתקנה. עלויות ההתקנה בבית משותף גבוהות מהתקנה בבית פרטי וברוב המקרים ההתקנה דורשת פעולות בינוי, חציבות והתאמות.

    עלות התקנה בסיסית מתחילה ב – 2,990 ₪ ויכולה להגיע לסכומים גבוהים יותר בהתאם לדרישות ההתקנה.

    מחיר התקנה בסיסי כולל פריסת כבל באורך של עד 30 מטר. כל מטר נוסף נדרש בתוספת תשלום בהתאם לסוג העמדה. בכל התקנה מתקינה החברה רכיבים בלוח החשמל, מפסק חצי אוטומטי וממסר פחת (Type A) בסמוך לעמדת הטעינה אנו מתקינים מפסק פקט. כל עמדות הטעינה של החברה מוגנות מזליגת זרם DC. 

    בהתאם לצרכי הלקוח ניתן להתקין גם מונה (kW). התקנת מונה נדרשת כאשר החשמל המזין את העמדה הוא מלוח החשמל הכללי של הבניין ונדרש לשלם לנציגות הבית המשותף על צריכת החשמל. חשוב להדגיש כי נציגות הבית המשותף אינה חייבת להסכים לחשמול עמדת הטעינה מהלוח הציבורי. 

    כל לקוח יכול להחליט האם הוא מעוניין בהתקנה על ידי החברה ו/או ברצונו להתקין באופן עצמאי באמצעות חשמלאי  מוסמך.

    התקנה באמצעות החברה תרחיב את האחריות לעמדה בשנה נוספת ב – 12 חודשים נוספים.

  • נתקלנו בלא מעט מקרים בהם ללקוחות הגרים בבתים ותיקים קיימת רשת חשמל ביתית חד פאזית.

     

    השאלה היא האם ניתן לטעון רכב חשמלי מרשת ביתית חד פאזית? התשובה היא כן אך הטעינה תהיה איטית יותר.

     

    נדרש לסלול לעמדת הטעינה קו נפרד מהלוח.  קו של 16A יאפשר טעינה של 3.68kW בשעה. קו של 25A יאפשר טעינה של 5.75kW בשעה וקו של 32A יאפשר טעינה של 7.4kW.

    סוללת הרכבים החשמליים הינה בין 50-80kW. 

    המשמעות היא כי אם היה בבית חשמל תלת פאזי הרכב היה נטעם בין 5 – 7 שעות בעוד ברשת חשמל ביתית חד פאזית ניתן יהיה לטעון את הרכב

    16 – 21 שעות עם קו של 16A

    10 – 14 שעות עם קו של 32A.

    מיותר לציין, כי טעינת הרכב מתבצעת על פי רוב כאשר הסוללה בסביבות 50% ועל כן טעינת הרכב תתאפשר גם ברשת חשמל ביתית במסגרת לילה אחד. 

  • זמן הטעינה של סוללת הרכב משתנה בהתאם לתשתית הטעינה וגודל הסוללה הקיימת ברכב.  

    סוללות רכבי הפלאג-אין הן סוללות קטנות שנטענות באמצעות עמדות טעינה חד פאזיות של 3.7kW בפרק זמן של עד שלוש שעות. 

    רכבים חשמליים מצויידים בסוללות גדולות יותר שיכולות להגיע ללמעלה מ – 80kW לרכבים בעלי טווח נסיעה של כ – 450 ק”מ. 

    95% מהרכבים הקיימים היום בשוק תומכים בקצב טעינה של 11kW. 

    כדי שרכב יטען בקצת טעינה מהיר יותר חייבים להתקיים שני תנאים במצטבר: 

    א. הרכב מסוגל להטען בקצב טעינה של 22kW.

    ב. רשת החשמל תומכת בטעינה של 32A ומעלה, קרי תלת פאזי 40A ומעלה. 

    אך ניתן לבקש מחברת חשמל להגדיל את התשתית ובכך יתאפשר להשתמש בעמדות טעינה חזקות יותר – 22kW. 

    גם אם כרגע הזנת החשמל תומכת בתלת פאזי 25A ניתן לבצע הרחבה באמצעות חשבלת החשמל. העלות המוערכת להרחבה מ – 25A ל – 40A הינה כ – 3,000 ש”ח. 

    כל האמור לעיל אינו רלוונטי לעמדות טעינה מהירות (DC) שהן עמדות הפועלות בהספקי טעינה גבוהים של 30-350kW. עמדות אלו מאפשרות טעינה של כ – 80 אחוז מנפח הסוללה בתוך מספר דקות.

  • קביעת מיקום עמדת הטעינה היא החלטה חשובה שצריכה להיות מושפעת ממקום החניה של הרכב והתשתית הקיימת.

    יש משמעות למרחק עמדת הטעינה מלוח החשמל וקיימת חשיבות למקום חניית הרכב ואורך הכבל של העמדה שמוגבל על פי רוב לחמישה מטר. 

    אם אתם מחנים את הרכב שלא בחניה מקורה נדרש שהעמדה תהיה בעלת רמת אטימות גבוהה למים ואבק – IP54 ומעלה. בחברתנו כל העמדות עמידות לגשם ותנאי מזג האוויר. 

    אם מתקינים את העמדה מחוץ לבית חשוב לדעת כי על פי רוב תידרש התקנה של עמוד טעינה שהתקנתו כרוכה בתוספת תשלום. 

  • לא חובה שיהיה חיבור תלת פאזי בבית. קיימות עמדות טעינה חד פאזיות שיטעינו את הרכב אך הטעינה באמצעותן תהיה איטית. עמדות טעינה חד פאזיות מתאימות בעיקר לרכבי פלאג-אין.

    אם יש לכם אפשרות ותשתית הבית מאפשרת חיבור תלת פאזי עדיף להתקין עמדת טעינה תלת פאזית. עמדה שכזו מאפשרת טעינה מהירה של הרכב. 

    במידה והרכב שלכם מחייב עמדת טעינה חד פאזית, רוב הסיכויים שהרכב הבא יצטרך כבר עמדת טעינה תלת פאזית, על כן אנו ממליצים לחסוך התקנה עתידית ואת החלפת העמדה בעתיד ולהתקין כבר היום עמדת טעינה תלת פאזית.

  • כאשר באים לבחור את העמדה חייבים לקחת בחשבון:

    1. האם מדובר ברכב חשמלי או ברכב פלאג-אין: אם הרכב הוא חשמלי נדרש להתקין עמדה תלת פאזית. אם הרכב הוא רכב פלאג-אין ניתן להסתפק בעמדה חד פאזית. 
    2. האם העמדה כוללת מתקן להחזקת כבל הטעינה: עמדות שמספקות מקום לאיסוף ואחסון הכבל שומרות על הכבל משחיקה ופגיעה. 
    3. מנגנון נעילה: אם העמדה תמוקם מחוץ לבית חשוב שניתן יהיה לנעול את העמדה.
    4. גודל ומראה: מדובר כמובן בטעם אישי אך מאחר וקיים מגוון של עמדות טעינה אין שום סיבה להתפשר על המראה. 
  • רמת אטימות IP היא סיווג של מידת ההגנה והאטימות של העמדה מפני אבק ומים. הסיווג מורכב מצמד האותיות האנגליות IP ומשתי ספרות, המוגדרות על ידי תקן IEC 60529 של הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה. הספרה הראשונה מסווגת את מידת האטימות לאבק והספרה שנייה מסווגת את מידת האטימות למים.

    IP54: אבק יכול להיכנס אך לא מפריע לעמדה. העמדה אטומה למים בעוצמה של 10 ליטר/דקה בלחץ של 80-100 קילו פסקל. 

    IP55: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP65: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP67: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה לטבילה במים בעומק של 1 מטר למשך 30 דקות.

    עמדות המותקנות במקום שאינו מקורה מומלץ שיהיו ברמת אטימות IP55-67.

  • כל מוצרי החברה נמכרים כשהם נהנים מאחריות של 24 חודשים עם אפשרות להרחבת אחריות עד ל – 60 חודשים.

    במידה והעמדה מותקנת על ידי מערך ההתקנות של החברה יקבל הלקוח מתנה של 12 חודשי אחריות נוספים ובסך הכל 36 חודשי אחריות. 

    החברה מאפשרת לבצע הרחבת אחריות לעמדות של עד 60 חודשים.

    מאחר והחברה בטוחה באיכות מוצריה שנמכרים בארופה שנים רבות (צרפת, גרמניה ועוד). החברה מאפשרת את הרחבת האחריות במחיר סימלי של 499  ל – 24 חודשים נוספים. הרחבת האחריות אפשרית עד 7 ימים ממועד התקנת העמדה. 

תפריט נגישות