בניין משרדים עם עובדים שמגיעים ברכבים חשמליים שונים: איך בונים תור והרשאות טעינה שלא יוצרים מריבות

מדריך לניהול טעינה במשרד כשיש יותר עובדים עם רכב חשמלי ממספר עמדות. איך קובעים סדר עדיפויות, מגדירים הרשאות שימוש, ובוחרים מערכת ניהול שמונעת מריבות בחניון המשותף.
בניין משרדים עם עובדים שמגיעים ברכבים חשמליים שונים: איך בונים תור והרשאות טעינה שלא יוצרים מריבות
בניין משרדים עם עובדים שמגיעים ברכבים חשמליים שונים: איך בונים תור והרשאות טעינה שלא יוצרים מריבות

בניין משרדים עם עובדים שמגיעים ברכבים חשמליים שונים: איך בונים תור והרשאות טעינה שלא יוצרים מריבות

מנהל משרד אחד סיפר לנו על תרחיש שחוזר על עצמו כמעט בכל חברה שיש בה יותר מארבע או חמש עמדות טעינה: עובד מגיע בבוקר, מחובר לרכב שלו כבר עמדה תפוסה, ורכב אחר עומד שם “רק לשעה”, רק שהוא כבר שם משעה שמונה. עד הצהריים יש כבר שתי תלונות בקבוצת הוואטסאפ של הצוות, ומישהו שואל בקול “למה יש לו קדימות עליי?”. זו לא בעיה של חשמל. זו בעיה של סדר, כללים ושקיפות.

כשמספר העובדים עם רכב חשמלי גדל מהר יותר ממספר עמדות הטעינה בחניון המשרד, הפער הזה לא נפתר לבד. הוא רק גדל. ובלי מנגנון ברור – תור, הרשאות, זמן מקסימלי לחיבור – החניון הופך לזירת ניגוד אינטרסים יומיומית בין עובדים, ולמנהל המשרד נשאר להיות הבורר.

מה בעצם קורה כשיש יותר רכבים מעמדות

ברוב המשרדים והבניינים המשותפים, עמדות הטעינה הותקנו בשלב שבו רק חלק קטן מהעובדים נהגו ברכב חשמלי. עם הזמן המספר גדל, אבל מספר העמדות בפועל נשאר קבוע – כי הוספת עמדות דורשת בדיקת תשתית, אישור ועד או הנהלה, ולפעמים גם הרחבת הספק החשמל הזמין בבניין. התוצאה היא שוק היצע וביקוש קטן שמתנהל בלי כללים: מי שמגיע ראשון תופס, מי שנשאר בעבודה מאוחר “שוכח” לפנות, ומי שממש צריך לטעון כי יש לו נסיעה בערב – נשאר בלי. הבעיה מחריפה עוד יותר כשיש שילוב של רכבים עם עמדות טעינה שונות בהספק (AC בהספקים שונים), כי אז גם הזמן שכל רכב “תופס” את העמדה משתנה, ולא כל העובדים מודעים לכך.

עקרונות למדיניות הרשאות: מי, מתי וכמה זמן

לפני שמדברים על טכנולוגיה, צריך להחליט על מדיניות. שלוש שאלות בסיסיות שכל מנהל משרד או מנהל מתחם צריך לענות עליהן:

  • מי מקבל גישה לעמדות – כל עובד עם רכב חשמלי, או רק בעלי תפקיד מסוים, נהגים שמגיעים ממרחק גדול, או לפי סדר הרשמה?
  • מתי מותר לטעון – האם יש חלונות זמן קבועים (למשל שעות הבוקר לעובדים שממשיכים לנסיעה עסקית), או שהגישה פתוחה לאורך כל היום?
  • כמה זמן מותר להישאר מחובר – הגבלת זמן שימוש מונעת מצב שבו רכב “תופס” עמדה שעות אחרי שהטעינה כבר הסתיימה בפועל.

המדיניות הזו לא חייבת להיות מסובכת, אבל היא חייבת להיות כתובה, ידועה לכל העובדים, ואחידה – כי ברגע שיש תחושה שמישהו מקבל יחס מועדף בלי סיבה מוצהרת, זה בדיוק המקום שבו מתחילות המריבות בחניון.

איך תור חכם מתמודד עם דגמי רכב שונים ומהירויות טעינה שונות

נניח משרד שבו יש רכב חשמלי אחד שמתמלא באופן יחסית מהיר ורכב אחר שדורש זמן ארוך יותר על אותו סוג עמדה. אם שני העובדים מגיעים בבוקר וירצו לטעון באותה עמדה, מי שמסתפק בפחות זמן חיבור עלול להיתקע בהמתנה ארוכה מיותרת, בעוד שברגע שהרכב שלו כבר סיים לטעון בפועל – העמדה עדיין “תפוסה” מבחינה פיזית. זה בדיוק המצב שבו מערכת ניהול טעינה שמראה בזמן אמת אילו עמדות פנויות, כמה זמן נותר לטעינה הצפויה, ומאפשרת לתעדף לפי כללים מוגדרים מראש – הופכת מיתרון נחמד לצורך תפעולי ממשי. בלי נראות כזו, עובדים פשוט לא יודעים מתי כדאי לבוא, והתוצאה היא ניחושים, המתנה בחניון, ותסכול הדדי.

דוגמה מעשית: תרחיש יומיומי במשרד עם חניון משותף

נניח משרד עם עשרות עובדים ומספר מצומצם של עמדות טעינה בחניון התת-קרקעי. עובד שמגיע בשמונה בבוקר מחובר לעמדה, אבל צריך לצאת לפגישה בשתיים – הרכב שלו כבר טעון לגמרי משעה עשר, אבל הוא לא חוזר לנתק אותו כי הוא באמצע ישיבות. במקביל, עובד אחר שממש צריך לטעון לפני נסיעה ארוכה בערב מגיע בצהריים ומוצא את כל העמדות “תפוסות” – חלקן פיזית, חלקן רק כי הרכב שם. בלי מערכת שמתריעה כשהטעינה הסתיימה בפועל, או שמאפשרת להגדיר זמן מקסימלי לחיבור, המצב הזה חוזר על עצמו כל שבוע. עם מערכת ניהול טעינה מנוהלת שמזהה סיום טעינה, שולחת התראה לעובד לפנות את העמדה, ומאפשרת למנהל המשרד להגדיר מדיניות שימוש הוגנת – התרחיש הזה נפתר בלי צורך בהתערבות אנושית כל יום.

מה לבדוק לפני שבוחרים מערכת ניהול לבניין עם צי מעורב

כשבמשרד או בבניין יש שילוב של עובדים, אורחים ולפעמים גם רכבי חברה, כדאי לבדוק כמה נקודות לפני שבוחרים פתרון ניהול:

  • האם המערכת מאפשרת להגדיר קבוצות משתמשים שונות עם הרשאות שונות (עובדים קבועים מול אורחים, למשל)
  • האם יש דרך פשוטה לזהות מי מחובר לכל עמדה, בלי תלות בזיכרון או תיאום ידני
  • האם ניתן להגביל זמן חיבור מקסימלי או לשלוח התראה כשהטעינה הסתיימה
  • האם המערכת תומכת בפרוטוקול תקשורת פתוח כמו OCPP, כך שאפשר להחליף או להרחיב עמדות בעתיד בלי להיתקע עם ספק סגור
  • האם יש אפשרות לניהול עומסים, כך שכשכמה רכבים טוענים במקביל, המערכת מחלקת את ההספק הזמין בצורה שלא תפיל את החשמל בבניין
  • האם קיימת אפשרות לחיוב או תיעוד שימוש, למקרה שהחברה רוצה לייחס עלות חשמל לפי צריכה בפועל

הבדיקה הזו חשובה במיוחד כי החלטה על מערכת ניהול היא לא רק החלטה טכנית – היא קובעת איך יראה יום-יום העבודה בחניון למשך שנים קדימה. מערכת נכונה חוסכת חיכוכים; מערכת לא מתאימה רק מעבירה את הבעיה למקום אחר.

צ’ק ליסט קצר למנהל משרד לפני שמגדירים מדיניות טעינה

  • לספור כמה עובדים כבר נוהגים ברכב חשמלי, וכמה צפויים להצטרף בשנה הקרובה
  • לבדוק את מספר העמדות הקיים מול הביקוש בפועל, לא מול ההנחה שהייתה בזמן ההתקנה
  • להחליט על מדיניות סדר עדיפויות כתובה – ולא להשאיר את זה ל”מי שמגיע ראשון”
  • לבדוק אם יש צורך בהגבלת זמן חיבור כדי למנוע “תפיסת” עמדה אחרי סיום טעינה
  • לבחון אם מערכת ניהול מרכזית יכולה לתת נראות בזמן אמת לעובדים ולמנהל כאחד
  • לשקול אם יש מקום לניהול עומסים אם צפויה תוספת עמדות בעתיד

חשוב לזכור שכל שינוי בתשתית החשמל, הוספת עמדות או שדרוג מערכת ניהול, צריך להתבצע על ידי גורם מוסמך ובהתאם לדרישות החוק והתקן – זה נכון גם כשמדובר רק בעדכון תוכנה או הוספת הרשאות, לא רק בהתקנה פיזית חדשה.

ב-DSGCharge אנחנו נתקלים הרבה בסיטואציה הזו אצל חברות שגדלו מהר יותר מהתשתית שלהן: משרד שהתחיל עם שתי עמדות ומצא את עצמו עם עשרה עובדים שנוהגים ברכב חשמלי. הפתרון בדרך כלל לא מתחיל בהוספת עמדות, אלא בבדיקה של איך משתמשים נכון במה שכבר קיים – ורק אחר כך, אם צריך, בהרחבה מתוכננת עם ניהול עומסים שמונע עומס יתר על לוח החשמל של הבניין.

איך ממשיכים מכאן

אם המשרד או הבניין שלכם מתמודד עם מצב שבו יותר עובדים רוצים לטעון ממספר העמדות הזמינות, הצעד הראשון הוא לא בהכרח לקנות עוד עמדות – אלא לבדוק אם מערכת ניהול טעינה מתאימה לבניין יכולה לפתור חלק גדול מהחיכוך הקיים. בהמשך, אם יש צורך אמיתי בהרחבה, שווה לבחון גם אפשרות של תוספת עמדות עם ניהול עומסים שמתחשב בתשתית הקיימת. לצוות שלנו יש ניסיון בליווי משרדים ובניינים משותפים דרך התהליך הזה – משלב בדיקת התשתית והצרכים בפועל, ועד הגדרת מדיניות שימוש והרשאות שמתאימה לאופי הארגון.

שאלות נפוצות

יש לנו כבר עמדות טעינה, אבל בלי שום ניהול הרשאות – אפשר להוסיף את זה בלי להחליף את העמדות?
במקרים רבים אפשר לשדרג לניהול מרכזי בלי להחליף את העמדות עצמן, בתנאי שהעמדות תומכות בפרוטוקול תקשורת מתאים. הבדיקה הראשונה היא תמיד בדיקת התאמה של התשתית הקיימת, ומשם אפשר להחליט מה הדרך הנכונה להוסיף שכבת ניהול.

איך קובעים סדר עדיפויות הוגן בלי שזה ייראה כמו העדפה אישית של מישהו?
הדרך הכי יעילה היא לבסס את הסדר על קריטריון ברור ואחיד שכולם מכירים מראש – למשל זמן הגעה, צורך מוצהר בנסיעה מיד לאחר העבודה, או רוטציה קבועה – ולא להשאיר את זה לשיקול דעת יומיומי. מערכת ניהול טעינה יכולה לאכוף את הכלל הזה אוטומטית, כך שהוא לא תלוי בזיכרון או בהחלטה אד-הוק של מישהו במשרד.

מה קורה אם בעתיד מצטרפים עוד עובדים עם רכב חשמלי ואין מספיק הספק חשמל בבניין להוסיף עמדות?
זו בדיוק הסיבה שבדיקת תשתית מקדימה חשובה עוד לפני שמתכננים הרחבה. ניהול עומסים מאפשר לחלק את ההספק הקיים בין העמדות בצורה חכמה, אבל אם יש צורך אמיתי בתוספת עמדות מעבר למה שהתשתית תומכת בו, יש לבחון עם גורם מוסמך את האפשרויות להגדלת ההספק הזמין בבניין.

שתפו את המאמר:

כבר למעלה מ -

0 +

עמדות שהתקנו

מעוניינים בשירות שלנו?

השאירו את פרטי הקשר שלכם ונחזור אליכם עם כל המידע הנדרש!

באיזה מוצר מתעניין ?
  • עלות עמדת טעינה ביתית משתנה בהתאם למותג והספק הטעינה של העמדה. קיימים שלושה הספקים של עמדות טעינה: 7kW, 11kW, 22kW (חד פאזי).

    עמדות טעינה בעלות הספק של 7kW מומלצות לטעינת רכבי פלאג-אין (בנזין/דיזל-חשמל) ו/או לרכבים שאינם מסוגלים לטעון טעינה תלת פאזית. הן אינן מומלצות לטעינת רכב חשמלי מאחר ופרק הזמן הנדרש לטעינת רכב חשמלי יהיה ארוך. 

    מחירן של עמדות טעינה מושפע לא רק מהספק העמדה אלא גם האם העמדה בעלת תצוגה והאם העמדה היא עמדה חכמה המנוהלת באמצעות אפליקציה מהנייד.

    מחיר עמדת טעינה פשוטה מתחיל בכ – 1,690 ₪ (מבצע בחברתנו לעמדת טעינה תלת פאזית חכמה. המחיר בזול בישראל !) להספק של 11kW ויכול להגיע עד לכ – 4,200 ₪ לעמדה חכמה של 22kW. 

    מחיר עמדות טעינה ציבוריות שונה לחלוטין ומושפע מקצב הטעינה, היכולת לתקשר עם מערכות מחשב ומערכות החיוב והבילינג. 

    מחיר עמדה מהירה (DC) מגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים.

    המחירים שצויינו לעיל מתיחסים לעמדת הטעינה בלבד ואינם כוללים התקנה. 

  • עלות טעינה של רכב חשמלי זולה משמעותית מתדלוק רכב עם מנוע בעירה (בנזין/סולר). מחיר קילווט שעה בתעריף ביתי עומד על 62 אג’ (06/2024).

    עלות הנסיעה ברכב חשמלי נעה בסביבות 10% מעלות הנסיעה ברכב עם מנוע בעירה וזה עוד לפני שקלול הטיפולים השוטפים, טיפולים שרכב חשמלי אינו נדרש להם.

    מחיר טעינה ציבורית גבוה מטעינה ביתית ונע סביב 2.5 ₪ לקילווט שעה. למרות המחיר הגבוה לטעינה בעמדה ציבורית, גם טעינה בעמדה ציבורית זולה בכ – 60 אחוז מתדלוק רכב עם מנוע בעירה.  

    אין ספק כי עלויות טעינה חשמלית מאפשרים נסיעה זולה ועשויים לחסוך כ – 15,000 ₪ בשנה, בהתבסס על נסיעה של 20,000 ק”מ בשנה.

    בנוסף לחיסכון בעלויות הנסיעה חשוב להדגיש כי רישוי שנתי לרכב חשמלי הנו 537 ₪ בעוד רישוי שנתי של רכב עם מנוע בעירה ו/או פלאג-אין יכול להגיע ל – 4,700 ₪.

    יש לקחת בחשבון כי המדינה כבר הצהירה כי בשנת 2025 יטפל מס נסועה (15-25 אג’) על רכבים חשמליים. מס שכנראה ישולם בהתאם לספידומטר של הרכב בטסט השנתי. גם לאחר הטלת מס הנסועה יהיו פערים גדולים בעלויות הנסיעה.

  • עלות התקנת עמדה טעינה ביתית משתנה בהתאם למיקום ההתקנה, התשתית הקיימת, המרחק בין לוח החשמל לעמדת הטעינה ופעולות בינוי נדרשות.

    יש להבחין בין התקנה בבית פרטי (קרקע) להתקנה בבית משותף. 

    התקנה בבית פרטי פשוטה יותר אך גם התקנה זו יכול ותידרוש פריסת תשתית, עבודות בינוי, חציבה והתאמות.

    התקנה בבית משותף שונה וכדי לבצע התקנה נדרש לבצע סקר של אתר ההתקנה (וירטואלי/פיזי) ואישור חתום כי נציגות הבית המשותף כי אינה מתנגדת לביצוע ההתקנה. עלויות ההתקנה בבית משותף גבוהות מהתקנה בבית פרטי וברוב המקרים ההתקנה דורשת פעולות בינוי, חציבות והתאמות.

    עלות התקנה בסיסית מתחילה ב – 2,990 ₪ ויכולה להגיע לסכומים גבוהים יותר בהתאם לדרישות ההתקנה.

    מחיר התקנה בסיסי כולל פריסת כבל באורך של עד 30 מטר. כל מטר נוסף נדרש בתוספת תשלום בהתאם לסוג העמדה. בכל התקנה מתקינה החברה רכיבים בלוח החשמל, מפסק חצי אוטומטי וממסר פחת (Type A) בסמוך לעמדת הטעינה אנו מתקינים מפסק פקט. כל עמדות הטעינה של החברה מוגנות מזליגת זרם DC. 

    בהתאם לצרכי הלקוח ניתן להתקין גם מונה (kW). התקנת מונה נדרשת כאשר החשמל המזין את העמדה הוא מלוח החשמל הכללי של הבניין ונדרש לשלם לנציגות הבית המשותף על צריכת החשמל. חשוב להדגיש כי נציגות הבית המשותף אינה חייבת להסכים לחשמול עמדת הטעינה מהלוח הציבורי. 

    כל לקוח יכול להחליט האם הוא מעוניין בהתקנה על ידי החברה ו/או ברצונו להתקין באופן עצמאי באמצעות חשמלאי  מוסמך.

    התקנה באמצעות החברה תרחיב את האחריות לעמדה בשנה נוספת ב – 12 חודשים נוספים.

  • נתקלנו בלא מעט מקרים בהם ללקוחות הגרים בבתים ותיקים קיימת רשת חשמל ביתית חד פאזית.

     

    השאלה היא האם ניתן לטעון רכב חשמלי מרשת ביתית חד פאזית? התשובה היא כן אך הטעינה תהיה איטית יותר.

     

    נדרש לסלול לעמדת הטעינה קו נפרד מהלוח.  קו של 16A יאפשר טעינה של 3.68kW בשעה. קו של 25A יאפשר טעינה של 5.75kW בשעה וקו של 32A יאפשר טעינה של 7.4kW.

    סוללת הרכבים החשמליים הינה בין 50-80kW. 

    המשמעות היא כי אם היה בבית חשמל תלת פאזי הרכב היה נטעם בין 5 – 7 שעות בעוד ברשת חשמל ביתית חד פאזית ניתן יהיה לטעון את הרכב

    16 – 21 שעות עם קו של 16A

    10 – 14 שעות עם קו של 32A.

    מיותר לציין, כי טעינת הרכב מתבצעת על פי רוב כאשר הסוללה בסביבות 50% ועל כן טעינת הרכב תתאפשר גם ברשת חשמל ביתית במסגרת לילה אחד. 

  • זמן הטעינה של סוללת הרכב משתנה בהתאם לתשתית הטעינה וגודל הסוללה הקיימת ברכב.  

    סוללות רכבי הפלאג-אין הן סוללות קטנות שנטענות באמצעות עמדות טעינה חד פאזיות של 3.7kW בפרק זמן של עד שלוש שעות. 

    רכבים חשמליים מצויידים בסוללות גדולות יותר שיכולות להגיע ללמעלה מ – 80kW לרכבים בעלי טווח נסיעה של כ – 450 ק”מ. 

    95% מהרכבים הקיימים היום בשוק תומכים בקצב טעינה של 11kW. 

    כדי שרכב יטען בקצת טעינה מהיר יותר חייבים להתקיים שני תנאים במצטבר: 

    א. הרכב מסוגל להטען בקצב טעינה של 22kW.

    ב. רשת החשמל תומכת בטעינה של 32A ומעלה, קרי תלת פאזי 40A ומעלה. 

    אך ניתן לבקש מחברת חשמל להגדיל את התשתית ובכך יתאפשר להשתמש בעמדות טעינה חזקות יותר – 22kW. 

    גם אם כרגע הזנת החשמל תומכת בתלת פאזי 25A ניתן לבצע הרחבה באמצעות חשבלת החשמל. העלות המוערכת להרחבה מ – 25A ל – 40A הינה כ – 3,000 ש”ח. 

    כל האמור לעיל אינו רלוונטי לעמדות טעינה מהירות (DC) שהן עמדות הפועלות בהספקי טעינה גבוהים של 30-350kW. עמדות אלו מאפשרות טעינה של כ – 80 אחוז מנפח הסוללה בתוך מספר דקות.

  • קביעת מיקום עמדת הטעינה היא החלטה חשובה שצריכה להיות מושפעת ממקום החניה של הרכב והתשתית הקיימת.

    יש משמעות למרחק עמדת הטעינה מלוח החשמל וקיימת חשיבות למקום חניית הרכב ואורך הכבל של העמדה שמוגבל על פי רוב לחמישה מטר. 

    אם אתם מחנים את הרכב שלא בחניה מקורה נדרש שהעמדה תהיה בעלת רמת אטימות גבוהה למים ואבק – IP54 ומעלה. בחברתנו כל העמדות עמידות לגשם ותנאי מזג האוויר. 

    אם מתקינים את העמדה מחוץ לבית חשוב לדעת כי על פי רוב תידרש התקנה של עמוד טעינה שהתקנתו כרוכה בתוספת תשלום. 

  • לא חובה שיהיה חיבור תלת פאזי בבית. קיימות עמדות טעינה חד פאזיות שיטעינו את הרכב אך הטעינה באמצעותן תהיה איטית. עמדות טעינה חד פאזיות מתאימות בעיקר לרכבי פלאג-אין.

    אם יש לכם אפשרות ותשתית הבית מאפשרת חיבור תלת פאזי עדיף להתקין עמדת טעינה תלת פאזית. עמדה שכזו מאפשרת טעינה מהירה של הרכב. 

    במידה והרכב שלכם מחייב עמדת טעינה חד פאזית, רוב הסיכויים שהרכב הבא יצטרך כבר עמדת טעינה תלת פאזית, על כן אנו ממליצים לחסוך התקנה עתידית ואת החלפת העמדה בעתיד ולהתקין כבר היום עמדת טעינה תלת פאזית.

  • כאשר באים לבחור את העמדה חייבים לקחת בחשבון:

    1. האם מדובר ברכב חשמלי או ברכב פלאג-אין: אם הרכב הוא חשמלי נדרש להתקין עמדה תלת פאזית. אם הרכב הוא רכב פלאג-אין ניתן להסתפק בעמדה חד פאזית. 
    2. האם העמדה כוללת מתקן להחזקת כבל הטעינה: עמדות שמספקות מקום לאיסוף ואחסון הכבל שומרות על הכבל משחיקה ופגיעה. 
    3. מנגנון נעילה: אם העמדה תמוקם מחוץ לבית חשוב שניתן יהיה לנעול את העמדה.
    4. גודל ומראה: מדובר כמובן בטעם אישי אך מאחר וקיים מגוון של עמדות טעינה אין שום סיבה להתפשר על המראה. 
  • רמת אטימות IP היא סיווג של מידת ההגנה והאטימות של העמדה מפני אבק ומים. הסיווג מורכב מצמד האותיות האנגליות IP ומשתי ספרות, המוגדרות על ידי תקן IEC 60529 של הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה. הספרה הראשונה מסווגת את מידת האטימות לאבק והספרה שנייה מסווגת את מידת האטימות למים.

    IP54: אבק יכול להיכנס אך לא מפריע לעמדה. העמדה אטומה למים בעוצמה של 10 ליטר/דקה בלחץ של 80-100 קילו פסקל. 

    IP55: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP65: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP67: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה לטבילה במים בעומק של 1 מטר למשך 30 דקות.

    עמדות המותקנות במקום שאינו מקורה מומלץ שיהיו ברמת אטימות IP55-67.

  • כל מוצרי החברה נמכרים כשהם נהנים מאחריות של 24 חודשים עם אפשרות להרחבת אחריות עד ל – 60 חודשים.

    במידה והעמדה מותקנת על ידי מערך ההתקנות של החברה יקבל הלקוח מתנה של 12 חודשי אחריות נוספים ובסך הכל 36 חודשי אחריות. 

    החברה מאפשרת לבצע הרחבת אחריות לעמדות של עד 60 חודשים.

    מאחר והחברה בטוחה באיכות מוצריה שנמכרים בארופה שנים רבות (צרפת, גרמניה ועוד). החברה מאפשרת את הרחבת האחריות במחיר סימלי של 499  ל – 24 חודשים נוספים. הרחבת האחריות אפשרית עד 7 ימים ממועד התקנת העמדה. 

תפריט נגישות

Open chat
הגעת ל DSG פתרונות טעינה לרכבים חשמלים

כיצד אפשר לעזור לך?

ניתן ליצור גם קשר טלפוני: 077-9920350