עמדות טעינה לחניון: איך בעל חניון מרוויח מעמדות טעינה

שוקלים להקים רשת טעינה ציבורית בחניון שלכם? גלו את המודלים העסקיים המומלצים, פוטנציאל הרווח, והשלבים להקמת מיזם שיכניס לכם כסף. המדריך המלא ליזמים.
רשת עמדות טעינה מודרניות בחניון תת-קרקעי מואר

עמדות טעינה לחניון כבר הפכו לשיקול מסחרי ולא רק לשירות. נהגי רכב חשמלי בוחרים איפה לחנות לפי האפשרות להטעין, והם נשארים במקום זמן ארוך יותר. במדריך הזה נעבור על המודלים העסקיים שעומדים לפני בעל חניון, איך בוחרים בין AC ל-DC, כמה עמדות להתקין בהתחלה, ומה האסדרה החדשה של רשות החשמל דורשת ממפעילי עמדות ציבוריות.

בקצרה: בעל חניון יכול להרוויח מעמדות טעינה בשלוש דרכים: שותפות שבה המפעיל מקים, מנהל ומתחזק; השכרת שטח למפעיל; או רכישה והפעלה עצמית. בחניונים עם שהייה של שעות מתאימות עמדות AC כפולות 22kW; בשהייה קצרה מתאימה עמדת DC. מתחילים בבדיקת היתכנות של החיבור ושל זמני השהייה, ומגדילים לפי הביקוש.

את הדגמים והמחירים של עמדות טעינה ציבוריות אפשר לראות בחנות שלנו.

למה עמדות טעינה לחניון הן החלטה עסקית?

עמדת טעינה מייצרת שלושה סוגי ערך לבעל חניון. הראשון הוא הכנסה ישירה מהחשמל שנמכר, או חלק ממנה במודל שותפות. השני הוא תנועה: נהג שמחפש עמדה פנויה יבחר בחניון שיש בו טעינה, ובקניון או במלון הוא גם יישאר וישתמש בשירותים. השלישי הוא ערך הנכס, כי שוכרים מסחריים ובעלי משרדים שואלים יותר ויותר על פתרון טעינה לעובדים.

הערך הזה תלוי בשלושה משתנים: כמה זמן רכב שוהה בחניון, כמה הספק חשמל זמין, ומי נושא בעבודת התפעול. מכאן נגזרת הבחירה במודל ובסוג העמדה.

אילו מודלים עסקיים יש לבעל חניון?

לפני שבוחרים מוצר, כדאי להחליט מי משקיע ומי מתפעל. הטבלה מסכמת את שלושת המודלים הנפוצים.

מודל מה בעל החניון מספק מי מקים ומתפעל מקור ההכנסה לבעל החניון למי מתאים
שותפות עמדות טעינה שטח ותשתית חשמל המפעיל מקים, מנהל ומתחזק חלוקת הכנסות שנקבעת לפי המיקום, לפי ההסכם קניונים, מלונות, רשויות ונכסים על צירים שרוצים הכנסה בלי לנהל את השירות
השכרת שטח למפעיל מקומות חניה בלבד המפעיל, כולל התשתית לרוב דמי שכירות קבועים או משתנים, לפי ההסכם מי שמעדיף הכנסה צפויה ואין לו תשתית זמינה
רכישה והפעלה עצמית הכול: עמדות, תשתית, ניהול בעל החניון, עם מערכת ניהול וסליקה כל ההכנסה, בניכוי עלויות החשמל, התפעול והתחזוקה מפעילי חניונים, רשויות ונכסים עם צוות תפעול שרוצים שליטה במחיר

ב-DSGCharge המודל המוביל הוא שותפות: בעל המקום מספק שטח ותשתית, ו-DSGCharge מקימה, מנהלת ומתחזקת את העמדות, ללא השקעה כספית מצדכם; חלוקת ההכנסות נקבעת לפי המיקום ובכפוף לבדיקת היתכנות. הפרטים המלאים מופיעים בעמוד שותפות להקמת עמדות טעינה. מי שמעדיף לרכוש ולהפעיל בעצמו יכול לקנות עמדות ישירות מהיבואן ולהוסיף מערכת ניהול.

עמדות טעינה לחניון: AC או DC לפי זמן השהייה?

הכלל הפשוט: זמן השהייה קובע את ההספק. אם הרכב עומד שעות, עמדת AC מספיקה ועולה הרבה פחות בהקמה ובחיבור. אם הנהג נכנס לחצי שעה, רק DC ייתן לו כמות אנרגיה משמעותית. חשוב לזכור שרכבים רבים מקבלים ב-AC פחות מ-22kW בגלל המטען המובנה ברכב, ולכן גם בעמדה של 22kW קצב הטעינה בפועל תלוי ברכב.

סוג חניון זמן שהייה טיפוסי סוג עמדה מומלץ הערה
חניון לילה (מגורים, דיור מוגן, חניון תושבים) 8 שעות ומעלה AC, גם בהספק נמוך לכל רכב ניהול עומסים חשוב כאן במיוחד, כי רבים מחוברים בו-זמנית
חניון משרדים יום עבודה AC כפולה 22kW או עמדה מנוהלת אפשר לחלק הספק בין רכבים לאורך היום
קניון ומרכז מסחרי 1-3 שעות שילוב: AC כפולות לרוב המקומות ו-DC אחת או שתיים DC מושך נהגים שבאים במיוחד לטעון
מלון לילה אחד או יותר AC כפולה 22kW אורחים מגיעים בערב ויוצאים בבוקר
חניון ציבורי עירוני מעורב: דקות עד יום שלם AC כפולות, ו-DC במיקומים עם תחלופה גבוהה בעמדות טעינה בחניון ציבורי רשויות יכולות לפצל: AC לתושבים, DC במוקדי תנועה

כדי להעריך כמה אנרגיה לקוח יקבל בזמן השהייה בחניון שלכם, הזינו הספק עמדה וזמן במחשבון מחשבון זמן טעינה. כך אפשר לבדוק אם שעתיים בקניון על AC מספיקות ללקוחות, או שצריך DC.

אילו עמדות מתאימות לחניון?

כל העמדות הציבוריות של DSGCharge, AC ו-DC, מנוהלות בפרוטוקול OCPP ממערכת מחשוב בענן: זיהוי משתמש, תמחור, סליקה, ניהול עומסים וניטור תקלות מרחוק.

כמה עמדות להתקין בהתחלה, ואיך מנהלים עומסים בחניון?

הטעות הנפוצה היא להתחיל מהמספר הסופי. נכון יותר להתחיל ממה שהחיבור הקיים מאפשר, לבנות תשתית (צנרת, לוח, מקום בארון) לשלב הבא, ולהוסיף עמדות כשהשימוש עולה.

דוגמה: חיבור תלת-פאזי של 3X40 אמפר מספק כ-27.7kVA. שתי עמדות כפולות 22kW במלוא ההספק דורשות יותר מזה. עם מערכת ניהול עומסים, ההספק מחולק בין הרכבים המחוברים לפי הזמין, וכך אפשר לחבר יותר נקודות טעינה בלי להגדיל מיד את החיבור. כל רכב יטען לאט יותר בשעות עומס, אבל בחניון שבו רכבים עומדים שעות זה בדרך כלל לא מורגש.

כללי אצבע לתכנון:

  • בדקו את ההספק הפנוי בפועל, לא רק את גודל החיבור. חניון שיש בו גם תאורה, מעליות ומיזוג משאיר פחות הספק לטעינה.
  • תכננו לפי זמן שהייה ממוצע ומספר רכבים חשמליים צפוי, לא לפי מספר מקומות החניה.
  • העדיפו עמדות שניתנות לניהול מרחוק, כדי שאפשר יהיה להוסיף עמדות ולשנות חלוקת הספק בלי להחליף ציוד.

ניהול עמדות טעינה בחניון כולל גם הרשאות (מי רשאי לטעון), תמחור לפי שעה ביום, ניטור תקלות ודוחות צריכה. בחניון מגורים או בבניין משרדים, אותם עקרונות מפורטים בעמוד הקמה וניהול מערכות טעינה בבניינים.

מה צריך מבחינת חשמל ותיאום עם חברת החשמל?

הקמת עמדות טעינה בחניון מתחילה בבדיקה של החיבור הקיים: גודל החיבור, ההספק הפנוי, המרחק מהלוח לעמדות ומקום להתקנת לוח משנה. אם ההספק לא מספיק, יש שתי דרכים: ניהול עומסים בתוך החיבור הקיים, או בקשה להגדלת חיבור מחברת החשמל. הגדלת חיבור דורשת תכנון ואישור, ולכן כדאי לבדוק אותה מוקדם, במיוחד כשמתכננים DC.

ההתקנה מבוצעת על ידי חשמלאי בעל רישיון חשמלאי מוסמך לפחות. לפי הנחיות מינהל החשמל (11/2025), בעל העמדה בודק את מפסק הפחת בלחצן הבדיקה ומבצע בדיקה חזותית לפחות פעם בשנה, וחשמלאי בודק את המערכת ואת מפסקי הפחת במכשיר לפחות פעם בשש שנים. כשמפסק הפחת הוא ההגנה היחידה מפני חשמול, הבדיקה בלחצן נדרשת כל שישה חודשים והבדיקה במכשיר כל שנתיים (נכון ל-10/2026). פירוט כל הדרישות במדריך הנחיות התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי.

סליקה ואפליקציה: מה האסדרה החדשה דורשת?

רשות החשמל פרסמה אסדרה לעמדות טעינה ציבוריות (החלטה 73006 מ-31.12.2025), שנכנסה לתוקף ב-26.7.2026. עיקרי הדברים שרלוונטיים לבעל חניון (נכון ל-10/2026):

  • מי חייב ברישיון: מפעיל עמדות במקום ציבורי בהספק מצטבר של מעל 8MW. עד 8MW המפעיל פטור מרישיון, אבל עדיין חייב בתנאים שנקבעו. לפי הרשות, 8MW שקולים לכ-350 עמדות AC או כ-50 עמדות DC.
  • החובות על המפעיל: האסדרה מטילה את החובות על מפעיל העמדה, לא במפורש על בעל המקרקעין. במודל שותפות, המפעיל הוא שאחראי לעמוד בהן.
  • פרסום מחיר (מ-1.1.2028 לפי כללי הפטור): בעמדה איטית (עד 50kW) המחיר יפורסם באופן מקוון או ליד העמדה; בעמדה מהירה (50-150kW) ואולטרה מהירה ליד העמדה, בצורה ברורה.
  • תשלום באשראי: בעמדות מהירות ואולטרה מהירות נדרש מסופון אשראי לפי תקן EMV. עמדות חדשות שיופעלו מ-1.1.2027 נדרשות לכך מההפעלה, ועמדות קיימות מ-1.1.2028. בעמדות איטיות מפעיל בעל רישיון יאפשר תשלום בלי רישום ובלי אפליקציה, למשל בקוד QR.
  • תשלום על תפיסת עמדה: מותר לגבות על רכב שנשאר מחובר אחרי סיום הטעינה, בתנאי שהלקוח קיבל הודעה ורק אחרי זמן סביר.
  • ללא אפליה: כל לקוח מזדמן רשאי להטעין, בלי עדיפות ללקוחות קבועים פרט למחיר.

שימו לב: לפי ההגדרה, עמדת DC של 40kW נחשבת עמדה איטית לצורך האסדרה. עמדה ייעודית לעובדי המקום, שאינה פתוחה לציבור, פטורה מהכללים האלה.

נגישות ושילוט: מה כדאי לתכנן?

האסדרה משתמשת בהגדרת “מקום ציבורי” מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. נכון ל-10/2026 לא מצאנו תקנה מחייבת שקובעת מפרט לחניית טעינה נגישה. עמותת נגישות ישראל ממליצה על לפחות עמדה נגישה ומשולטת אחת לכל עשר עמדות, חניה ברוחב כ-250 ס”מ ואורך כ-500 ס”מ עם מרחב גישה, ומסך ופקדים בגובה של עד 130 ס”מ. זו המלצה ולא חובה, אבל קל ליישם אותה בשלב התכנון ויקר לתקן אחר כך.

בשילוט, ודאו שברור מאיזה מקום מותר לטעון, מה המחיר ואיך משלמים, ואיך פונים לשירות בתקלה. שילוט ברור מקטין חסימות של עמדות על ידי רכבים שלא טוענים.

אילו אביזרי חניה משלימים את העמדות?

שגיאות נפוצות של בעלי חניונים

  1. לבחור DC כי הוא “מהיר יותר” בחניון שבו רכבים עומדים כל היום. ההשקעה גבוהה בהרבה, והתועלת ללקוח קטנה.
  2. להתקין עמדה בודדת בלי ניהול וסליקה. בלי זיהוי משתמש ותשלום, כל טעינה היא חשמל במתנה, ואין שליטה על מי טוען ומתי.
  3. לא לבדוק את ההספק הפנוי ולגלות אחרי ההתקנה שהעמדות מפילות את החיבור או שצריך הגדלה.
  4. להציב עמדות במקום הרחוק מהלוח כי שם יש חניות פנויות. כל מטר כבל מייקר את ההקמה.
  5. לא לתכנן תחזוקה. עמדה מושבתת פוגעת באמון הלקוחות, והאסדרה דורשת שמידע הזמינות ישקף את תקינות העמדה.
  6. לחתום על הסכם בלי לברר מי אחראי לעמידה באסדרה, מי משלם על החשמל ומה קורה בסוף התקופה.

למה DSGCharge?

DSGCharge, מבית אס.אם.סי דור העתיד, פעילה מאז 2021. DSGCharge היא היבואנית של עמדות הטעינה, והמותג הוא שלה: עמדות AC עד 22kW כולל כפולות, ועמדות DC מהירות ואולטרה מהירות עד 480kW. כ-20,000 מטענים ועמדות טעינה נמכרו והותקנו, ההתקנה והשירות ניתנים בפריסה ארצית על ידי עשרות צוותי התקנה ושירות. כיבואנית, אנחנו מספקים את הציוד, ההתקנה, מערכת הניהול והתחזוקה ממקור אחד. לתכנון טעינה לעובדים ולרכבי חברה ראו עמדות טעינה לעסקים. לעסקים שמתכננים טעינה מהירה, ראו גם עמדת טעינה מהירה DC לעסקים.

איך מתחילים עם DSGCharge?

  1. פנייה ראשונית: מספרים לנו על החניון: מיקום, מספר מקומות, זמן שהייה טיפוסי וגודל החיבור.
  2. בדיקת היתכנות: בודקים את ההספק הפנוי, את המרחקים ואת הביקוש הצפוי.
  3. בחירת מודל: שותפות, או רכישה והפעלה עצמית עם מערכת ניהול.
  4. תכנון ותיאום: מספר עמדות לשלב הראשון, ניהול עומסים, ואם צריך, תיאום עם חברת החשמל.
  5. הקמה והפעלה: התקנה, שילוט, אביזרי חניה וחיבור למערכת הניהול והסליקה.

רוצים לבדוק אם החניון שלכם מתאים? קראו על הקמת עמדות טעינה ציבוריות עם DSGCharge, או השאירו פרטים לבדיקת היתכנות ונחזור אליכם.

שאלות נפוצות

האם בעל חניון צריך להשקיע כסף כדי להקים עמדות טעינה?

לא בהכרח. במודל שותפות עם DSGCharge בעל המקום מספק שטח ותשתית, ו-DSGCharge מקימה, מנהלת ומתחזקת את העמדות, ללא השקעה כספית מצדו; חלוקת ההכנסות נקבעת לפי המיקום ובכפוף לבדיקת היתכנות. ברכישה והפעלה עצמית בעל החניון משקיע בעמדות ובתשתית ומקבל את כל ההכנסה.

האם בעל חניון צריך רישיון מרשות החשמל?

לפי החלטה 73006, רישיון נדרש ממפעיל עמדות במקום ציבורי בהספק מצטבר של מעל 8MW. מפעיל קטן יותר פטור מרישיון אבל חייב בתנאים שנקבעו. במודל שותפות, המפעיל הוא שאחראי לעמידה באסדרה (נכון ל-10/2026).

כמה עמדות כדאי להתקין בהתחלה?

כמה שהחיבור הקיים מאפשר עם ניהול עומסים, עם תשתית מוכנה להרחבה. מתחילים בעמדות AC כפולות לפי זמן השהייה, ומוסיפים עמדות כשהשימוש עולה.

האם חובה לאפשר תשלום בכרטיס אשראי?

בעמדות מהירות ואולטרה מהירות (מעל 50kW) נדרש מסופון אשראי: בעמדות חדשות שיופעלו מ-1.1.2027 מההפעלה, ובעמדות קיימות מ-1.1.2028. בעמדות איטיות מפעיל בעל רישיון יאפשר תשלום בלי רישום ובלי אפליקציה.

מה עדיף בקניון: AC או DC?

בדרך כלל שילוב: עמדות AC כפולות 22kW לרוב המקומות, כי לקוחות שוהים שעה עד שלוש, ועמדת DC אחת או שתיים לנהגים שבאים במיוחד לטעון. מחשבון זמן הטעינה עוזר לבדוק כמה אנרגיה לקוח יקבל.

שתפו את המאמר:

כבר למעלה מ -

0 +

עמדות שהתקנו

תנו לנו לסייע לכם

אנו מבטיחים שנחזור אליכם במהירות שיא עם הצעה מנצחת!

באיזה מוצר מתעניין ?
  • עלות עמדת טעינה ביתית משתנה בהתאם למותג והספק הטעינה של העמדה. קיימים שלושה הספקים של עמדות טעינה: 7kW, 11kW, 22kW (חד פאזי).

    עמדות טעינה בעלות הספק של 7kW מומלצות לטעינת רכבי פלאג-אין (בנזין/דיזל-חשמל) ו/או לרכבים שאינם מסוגלים לטעון טעינה תלת פאזית. הן אינן מומלצות לטעינת רכב חשמלי מאחר ופרק הזמן הנדרש לטעינת רכב חשמלי יהיה ארוך. 

    מחירן של עמדות טעינה מושפע לא רק מהספק העמדה אלא גם האם העמדה בעלת תצוגה והאם העמדה היא עמדה חכמה המנוהלת באמצעות אפליקציה מהנייד.

    מחיר עמדת טעינה פשוטה מתחיל בכ – ₪1,690 (מבצע בחברתנו לעמדת טעינה תלת פאזית חכמה. המחיר בזול בישראל !) להספק של 11kW ויכול להגיע עד לכ – ₪4,200 לעמדה חכמה של 22kW. 

    מחיר עמדות טעינה ציבוריות שונה לחלוטין ומושפע מקצב הטעינה, היכולת לתקשר עם מערכות מחשב ומערכות החיוב והבילינג. 

    מחיר עמדה מהירה (DC) מגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים.

    המחירים שצויינו לעיל מתיחסים לעמדת הטעינה בלבד ואינם כוללים התקנה. 

  • עלות טעינה של רכב חשמלי זולה משמעותית מתדלוק רכב עם מנוע בעירה (בנזין/סולר). מחיר קילווט שעה בתעריף ביתי עומד על 62 אג’ (06/2024).

    עלות הנסיעה ברכב חשמלי נעה בסביבות 10% מעלות הנסיעה ברכב עם מנוע בעירה וזה עוד לפני שקלול הטיפולים השוטפים, טיפולים שרכב חשמלי אינו נדרש להם.

    מחיר טעינה ציבורית גבוה מטעינה ביתית ונע סביב ₪2.5 לקילווט שעה. למרות המחיר הגבוה לטעינה בעמדה ציבורית, גם טעינה בעמדה ציבורית זולה בכ – 60 אחוז מתדלוק רכב עם מנוע בעירה.  

    אין ספק כי עלויות טעינה חשמלית מאפשרים נסיעה זולה ועשויים לחסוך כ – ₪15,000 בשנה, בהתבסס על נסיעה של 20,000 ק”מ בשנה.

    בנוסף לחיסכון בעלויות הנסיעה חשוב להדגיש כי רישוי שנתי לרכב חשמלי הנו ₪537 בעוד רישוי שנתי של רכב עם מנוע בעירה ו/או פלאג-אין יכול להגיע ל – ₪4,700.

    יש לקחת בחשבון כי המדינה כבר הצהירה כי בשנת 2025 יטפל מס נסועה (15-25 אג’) על רכבים חשמליים. מס שכנראה ישולם בהתאם לספידומטר של הרכב בטסט השנתי. גם לאחר הטלת מס הנסועה יהיו פערים גדולים בעלויות הנסיעה.

  • עלות התקנת עמדה טעינה ביתית משתנה בהתאם למיקום ההתקנה, התשתית הקיימת, המרחק בין לוח החשמל לעמדת הטעינה ופעולות בינוי נדרשות.

    יש להבחין בין התקנה בבית פרטי (קרקע) להתקנה בבית משותף. 

    התקנה בבית פרטי פשוטה יותר אך גם התקנה זו יכול ותידרוש פריסת תשתית, עבודות בינוי, חציבה והתאמות.

    התקנה בבית משותף שונה וכדי לבצע התקנה נדרש לבצע סקר של אתר ההתקנה (וירטואלי/פיזי) ואישור חתום כי נציגות הבית המשותף כי אינה מתנגדת לביצוע ההתקנה. עלויות ההתקנה בבית משותף גבוהות מהתקנה בבית פרטי וברוב המקרים ההתקנה דורשת פעולות בינוי, חציבות והתאמות.

    עלות התקנה בסיסית מתחילה ב – ₪2,990 ויכולה להגיע לסכומים גבוהים יותר בהתאם לדרישות ההתקנה.

    מחיר התקנה בסיסי כולל פריסת כבל באורך של עד 30 מטר. כל מטר נוסף נדרש בתוספת תשלום בהתאם לסוג העמדה. בכל התקנה מתקינה החברה רכיבים בלוח החשמל, מפסק חצי אוטומטי וממסר פחת (Type A) בסמוך לעמדת הטעינה אנו מתקינים מפסק פקט. כל עמדות הטעינה של החברה מוגנות מזליגת זרם DC. 

    בהתאם לצרכי הלקוח ניתן להתקין גם מונה (kW). התקנת מונה נדרשת כאשר החשמל המזין את העמדה הוא מלוח החשמל הכללי של הבניין ונדרש לשלם לנציגות הבית המשותף על צריכת החשמל. חשוב להדגיש כי נציגות הבית המשותף אינה חייבת להסכים לחשמול עמדת הטעינה מהלוח הציבורי. 

    כל לקוח יכול להחליט האם הוא מעוניין בהתקנה על ידי החברה ו/או ברצונו להתקין באופן עצמאי באמצעות חשמלאי  מוסמך.

    התקנה באמצעות החברה תרחיב את האחריות לעמדה בשנה נוספת ב – 12 חודשים נוספים.

  • נתקלנו בלא מעט מקרים בהם ללקוחות הגרים בבתים ותיקים קיימת רשת חשמל ביתית חד פאזית.

     

    השאלה היא האם ניתן לטעון רכב חשמלי מרשת ביתית חד פאזית? התשובה היא כן אך הטעינה תהיה איטית יותר.

     

    נדרש לסלול לעמדת הטעינה קו נפרד מהלוח.  קו של 16A יאפשר טעינה של 3.68kW בשעה. קו של 25A יאפשר טעינה של 5.75kW בשעה וקו של 32A יאפשר טעינה של 7.4kW.

    סוללת הרכבים החשמליים הינה בין 50-80kW. 

    המשמעות היא כי אם היה בבית חשמל תלת פאזי הרכב היה נטעם בין 5 – 7 שעות בעוד ברשת חשמל ביתית חד פאזית ניתן יהיה לטעון את הרכב

    16 – 21 שעות עם קו של 16A

    10 – 14 שעות עם קו של 32A.

    מיותר לציין, כי טעינת הרכב מתבצעת על פי רוב כאשר הסוללה בסביבות 50% ועל כן טעינת הרכב תתאפשר גם ברשת חשמל ביתית במסגרת לילה אחד. 

  • זמן הטעינה של סוללת הרכב משתנה בהתאם לתשתית הטעינה וגודל הסוללה הקיימת ברכב.  

    סוללות רכבי הפלאג-אין הן סוללות קטנות שנטענות באמצעות עמדות טעינה חד פאזיות של 3.7kW בפרק זמן של עד שלוש שעות. 

    רכבים חשמליים מצויידים בסוללות גדולות יותר שיכולות להגיע ללמעלה מ – 80kW לרכבים בעלי טווח נסיעה של כ – 450 ק”מ. 

    95% מהרכבים הקיימים היום בשוק תומכים בקצב טעינה של 11kW. 

    כדי שרכב יטען בקצת טעינה מהיר יותר חייבים להתקיים שני תנאים במצטבר: 

    א. הרכב מסוגל להטען בקצב טעינה של 22kW.

    ב. רשת החשמל תומכת בטעינה של 32A ומעלה, קרי תלת פאזי 40A ומעלה. 

    אך ניתן לבקש מחברת חשמל להגדיל את התשתית ובכך יתאפשר להשתמש בעמדות טעינה חזקות יותר – 22kW. 

    גם אם כרגע הזנת החשמל תומכת בתלת פאזי 25A ניתן לבצע הרחבה באמצעות חשבלת החשמל. העלות המוערכת להרחבה מ – 25A ל – 40A הינה כ – 3,000 ש”ח. 

    כל האמור לעיל אינו רלוונטי לעמדות טעינה מהירות (DC) שהן עמדות הפועלות בהספקי טעינה גבוהים של 30-350kW. עמדות אלו מאפשרות טעינה של כ – 80 אחוז מנפח הסוללה בתוך מספר דקות.

  • קביעת מיקום עמדת הטעינה היא החלטה חשובה שצריכה להיות מושפעת ממקום החניה של הרכב והתשתית הקיימת.

    יש משמעות למרחק עמדת הטעינה מלוח החשמל וקיימת חשיבות למקום חניית הרכב ואורך הכבל של העמדה שמוגבל על פי רוב לחמישה מטר. 

    אם אתם מחנים את הרכב שלא בחניה מקורה נדרש שהעמדה תהיה בעלת רמת אטימות גבוהה למים ואבק – IP54 ומעלה. בחברתנו כל העמדות עמידות לגשם ותנאי מזג האוויר. 

    אם מתקינים את העמדה מחוץ לבית חשוב לדעת כי על פי רוב תידרש התקנה של עמוד טעינה שהתקנתו כרוכה בתוספת תשלום. 

  • לא חובה שיהיה חיבור תלת פאזי בבית. קיימות עמדות טעינה חד פאזיות שיטעינו את הרכב אך הטעינה באמצעותן תהיה איטית. עמדות טעינה חד פאזיות מתאימות בעיקר לרכבי פלאג-אין.

    אם יש לכם אפשרות ותשתית הבית מאפשרת חיבור תלת פאזי עדיף להתקין עמדת טעינה תלת פאזית. עמדה שכזו מאפשרת טעינה מהירה של הרכב. 

    במידה והרכב שלכם מחייב עמדת טעינה חד פאזית, רוב הסיכויים שהרכב הבא יצטרך כבר עמדת טעינה תלת פאזית, על כן אנו ממליצים לחסוך התקנה עתידית ואת החלפת העמדה בעתיד ולהתקין כבר היום עמדת טעינה תלת פאזית.

  • כאשר באים לבחור את העמדה חייבים לקחת בחשבון:

    1. האם מדובר ברכב חשמלי או ברכב פלאג-אין: אם הרכב הוא חשמלי נדרש להתקין עמדה תלת פאזית. אם הרכב הוא רכב פלאג-אין ניתן להסתפק בעמדה חד פאזית. 
    2. האם העמדה כוללת מתקן להחזקת כבל הטעינה: עמדות שמספקות מקום לאיסוף ואחסון הכבל שומרות על הכבל משחיקה ופגיעה. 
    3. מנגנון נעילה: אם העמדה תמוקם מחוץ לבית חשוב שניתן יהיה לנעול את העמדה.
    4. גודל ומראה: מדובר כמובן בטעם אישי אך מאחר וקיים מגוון של עמדות טעינה אין שום סיבה להתפשר על המראה. 
  • רמת אטימות IP היא סיווג של מידת ההגנה והאטימות של העמדה מפני אבק ומים. הסיווג מורכב מצמד האותיות האנגליות IP ומשתי ספרות, המוגדרות על ידי תקן IEC 60529 של הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה. הספרה הראשונה מסווגת את מידת האטימות לאבק והספרה שנייה מסווגת את מידת האטימות למים.

    IP54: אבק יכול להיכנס אך לא מפריע לעמדה. העמדה אטומה למים בעוצמה של 10 ליטר/דקה בלחץ של 80-100 קילו פסקל. 

    IP55: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP65: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP67: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה לטבילה במים בעומק של 1 מטר למשך 30 דקות.

    עמדות המותקנות במקום שאינו מקורה מומלץ שיהיו ברמת אטימות IP55-67.

  • כל מוצרי החברה נמכרים כשהם נהנים מאחריות של 24 חודשים עם אפשרות להרחבת אחריות עד ל – 60 חודשים.

    במידה והעמדה מותקנת על ידי מערך ההתקנות של החברה יקבל הלקוח מתנה של 12 חודשי אחריות נוספים ובסך הכל 36 חודשי אחריות. 

    החברה מאפשרת לבצע הרחבת אחריות לעמדות של עד 60 חודשים.

    מאחר והחברה בטוחה באיכות מוצריה שנמכרים בארופה שנים רבות (צרפת, גרמניה ועוד). החברה מאפשרת את הרחבת האחריות במחיר סימלי של ₪499  ל – 24 חודשים נוספים. הרחבת האחריות אפשרית עד 7 ימים ממועד התקנת העמדה. 

תפריט נגישות