דייר שני קנה רכב חשמלי: מה קורה לתשתית הטעינה שכבר התקנתם בבניין

מדריך לוועד בית או חברת ניהול שמתמודדים עם דייר שני שרוכש רכב חשמלי, אחרי שכבר הותקנה תשתית טעינה לדייר קודם. מה בודקים, איך מנהלים עומסים והקצאת חשמל, ומתי צריך לחזור לחברת ההתקנה.
דייר שני קנה רכב חשמלי: מה קורה לתשתית הטעינה שכבר התקנתם בבניין
דייר שני קנה רכב חשמלי: מה קורה לתשתית הטעינה שכבר התקנתם בבניין

דייר שני קנה רכב חשמלי: מה קורה לתשתית הטעינה שכבר התקנתם בבניין

לפני כחצי שנה ועד הבית התקין עמדת טעינה לדייר בקומה השלישית. הכול עבד בסדר, החשמלאי סגר את התיק, ואף אחד לא חשב על זה יותר. עד שלפני שבוע דיירת מהקומה הראשונה הודיעה שהיא רוכשת רכב חשמלי ומבקשת גם היא עמדת טעינה בחניה שלה. ברוב המקרים ועד הבית פשוט לא ידע להשיב – האם זה כמו להוסיף עוד מזגן, או שיש כאן שאלה הרבה יותר יסודית שנוגעת לכל תשתית החשמל של הבניין?

זו בדיוק הנקודה שמפילה הרבה ועדי בית ומשרדי ניהול נכסים בטעות. עמדת טעינה בודדת, שהותקנה כפרויקט חד־פעמי לדייר אחד, לא בהכרח מוכנה לקבל דייר שני או שלישי. ההבדל בין “לחבר עוד עמדה” לבין “לבנות מערכת שיודעת להתמודד עם כמה משתמשים” הוא ההבדל בין פתרון שיעבוד היום ויקרוס בעוד שנה, לבין תשתית שגדלה בשקט עם הבניין.

מה בעצם בודקים כשמצטרף עוד רכב חשמלי לבניין

כשהתקינו את העמדה הראשונה, מישהו בדק בוודאי כמה עומס נוסף לוח החשמל הראשי של הבניין יכול לספוג. הבדיקה הזו התבססה על צריכה של רכב אחד שנטען, בשעות מסוימות, בהספק מוגדר. ברגע שנכנס דייר שני לתמונה, ההנחות האלה כבר לא מספיקות. השאלה המרכזית היא לא “האם יש מקום לעמדה נוספת בחניה” אלא “האם יש מקום נוסף בלוח החשמל, ובאיזה תנאים”. זה כולל בדיקה של גודל המונה הראשי של הבניין, סוג החיבור (חד־פאזי או תלת־פאזי), ומה קורה בפועל אם שני רכבים נטענים בו זמנית בשעות הערביים, כשגם דירות אחרות מפעילות מזגנים, דוד חשמל ותנורים. תשתית שתוכננה “מראש” בהתקנה הראשונה, עם צפי לגידול, מתמודדת עם התרחיש הזה בקלות יחסית. תשתית שתוכננה אך ורק לצורך של דייר אחד, בלי מבט לעתיד, עלולה לדרוש עבודות תשתית משמעותיות בשלב הזה – ולא רק חיבור עמדה נוספת.

עומס משותף מול תשתית חשמל בחדר הכניסה

אחת השאלות הראשונות שוועד בית צריך לשאול היא איפה בכלל מתחברת העמדה הקיימת – ללוח החשמל הראשי של הבניין, או לחשמל הפרטי של אותו דייר בתוך דירתו. זה משנה הכול. אם העמדה הראשונה חוברה לחשמל הפרטי של הדייר בקומה השלישית, אין כאן עדיין שום “מערכת בניין” – יש פשוט שתי התקנות פרטיות נפרדות, וכל אחת מהן תלויה רק בתשתית הפרטית של אותה דירה. במקרה כזה, הדיירת שרוצה עמדה חדשה תזדקק לבדיקה נפרדת של תשתית החשמל שלה בלבד, בלי קשר להתקנה הקודמת. אבל אם ההתקנה הראשונה נעשתה מתוך לוח החשמל המשותף של הבניין – למשל דרך תת־לוח שהוקצה לחניון – אז כל עמדה נוספת “חולקת” עם העמדה הקיימת את אותו מקור חשמל. כאן נכנסת השאלה של ניהול עומסים: מערכת שמנהלת נכון את החלוקה בין כמה עמדות יכולה למנוע מצב שבו שני רכבים שנטענים בו זמנית מפילים נתיך, גורמים לירידת מתח, או פוגעים בצריכת החשמל הרגילה של דירות אחרות בבניין.

מה קורה כשמצטרפים עוד דיירים בעתיד

דייר שני זה בדיוק המבחן – מה יקרה כשיהיו שלושה, ארבעה או עשרה. בבניינים משותפים רבים, רכב חשמלי אחד הוא רק ההתחלה. אם התשתית מתוכננת פר־דייר בכל פעם מחדש, בלי מבט כולל, ועד הבית עלול למצוא את עצמו חוזר לאותה בדיקת תשתית שוב ושוב, ומזמין עבודות פירוק והתקנה חלקיות שמייקרות את התהליך הכולל בטווח הארוך. לעומת זאת, מערכת טעינה מנוהלת לבניינים משותפים בנויה מהיסוד כדי לתת מענה לתרחיש הזה: היא מאפשרת חלוקת הספק דינמית בין כל העמדות המחוברות, כך שכאשר רכב אחד נטען לבד יש לו גישה להספק גבוה יותר, וכאשר כמה רכבים נטענים במקביל המערכת מחלקת את העומס הפנוי בין כולם בלי לחצות את מגבלת החשמל של הבניין. זה משנה את השאלה מ”האם יש מקום לעוד עמדה” ל”איך מוסיפים עמדה נוספת למערכת שכבר יודעת להתרחב”.

מה משתנה בניהול ההרשאות והחיוב כשיש יותר ממשתמש אחד

כל עוד היה רק דייר אחד עם עמדת טעינה, לא היה צריך לחשוב יותר מדי על שאלות של הרשאות גישה או הפרדת חיוב – זו הייתה עמדה אחת ומשתמש אחד. ברגע שנכנס דייר שני, הדברים מסתבכים: מי משתמש בעמדה של מי, איך מונעים ממישהו לא מוכר להתחבר, ואיך כל דייר מקבל חיוב מדויק על הצריכה שלו ולא על צריכה משותפת שמתגלגלת בין כל הדיירים בעל פה. כאן נכנסים לתמונה כלים כמו ניהול הרשאות דרך אפליקציה, זיהוי משתמש (למשל דרך כרטיס RFID), וסליקה ובילינג שמאפשרים לכל דייר לראות בדיוק כמה הוא צרך ולשלם על זה בנפרד. גם תקשורת מבוססת OCPP מאפשרת לחברת הניהול לראות מרחוק את מצב כל העמדות, לזהות תקלות, ולוודא שהמערכת פועלת כמתוכנן – בלי להזדקק לבדיקה פיזית בשטח בכל פעם שמשהו נראה לא תקין.

מתי בדיוק כדאי לוועד הבית לחזור לחברת ההתקנה

אין צורך “לפחד” מכל בקשה חדשה של דייר, אבל יש רגע ברור שבו כדאי לעצור ולבדוק מקצועית לפני שממשיכים. הרגע הזה הוא בדיוק כשמופיע דייר שני. זה הסימן הראשון שהעמדה הבודדת עומדת להפוך לצורך מתמשך של הבניין, ולא לפרויקט חד־פעמי. בדיקת תשתית מקצועית בשלב הזה בודקת כמה עומס פנוי יש בלוח החשמל של הבניין, האם כדאי לשדרג את התת־לוח או להתקין מערכת ניהול עומסים שתייעל את החלוקה הקיימת, ואיזה פתרון מתאים למספר הדיירים שכבר מגלים עניין – לא רק לשני שביקשו עד כה. ועד בית שמזמין את הבדיקה הזו מוקדם, לפני שהוא נותן אישור לדייר השני, חוסך לעצמו את הצורך לפרק ולהתקין מחדש בעוד כמה חודשים כשיצטרף דייר שלישי.

צ’ק ליסט לוועד בית לפני אישור עמדה נוספת

  • לבדוק אם העמדה הקיימת מחוברת ללוח החשמל המשותף של הבניין או לחשמל הפרטי של הדייר
  • לברר מה גודל החיבור הראשי של הבניין (חד־פאזי או תלת־פאזי) ומה העומס הפנוי בפועל
  • לשאול אם יש עוד דיירים שכבר מתכננים לרכוש רכב חשמלי בעתיד הקרוב
  • לבחון אם נכון להתקין עמדה בודדת נוספת, או לעבור למערכת טעינה מנוהלת עם ניהול עומסים בין כל העמדות
  • לבדוק איך יתבצע החיוב וההפרדה בין הדיירים – ולא להשאיר את זה כהסכם בעל פה
  • לוודא שההתקנה מתבצעת על ידי גורם מוסמך ובהתאם לדרישות החוק והתקן, כולל תיאום עם חשמלאי הבניין

וועד בית שמתמודד עם השאלה הזו לא צריך לפתור אותה לבד. DSGCharge מלווה בניינים משותפים בבדיקת תשתית לפני הוספת עמדות, ובבחירת פתרון שמתאים למספר הדיירים הצפוי – כולל מערכות טעינה עם ניהול עומסים לבניינים שמתרחבות בהדרגה בלי לדרוש שדרוג מלא בכל פעם שמצטרף דייר נוסף. מי שרוצה להבין את המגוון הקיים יכול גם לעיין בחנות עמדות הטעינה והאביזרים כדי לקבל תחושה כללית לפני שיחת ייעוץ.

אם בבניין שלכם יש כבר עמדת טעינה אחת ומופיעה בקשה שנייה, זה הזמן הנכון לבדוק את התשתית לפני שנותנים אישור – ולא אחרי שמתגלה בעיה. פנייה לייעוץ מקצועי בשלב הזה מאפשרת לוועד הבית להבין בדיוק מה המצב הקיים, ואיזה פתרון טעינה יתן מענה נכון גם לדייר השני וגם לדיירים שיבואו בעקבותיו.

מה קורה אם התשתית הקיימת לא תוכננה לקבל דייר נוסף?

במקרה כזה יש בדרך כלל שתי אפשרויות: הוספת עמדה נפרדת עם חיבור עצמאי, אם יש עומס פנוי מספק בלוח החשמל, או מעבר למערכת טעינה מנוהלת שמחלקת את ההספק הקיים בין כל העמדות בבניין. הבחירה תלויה בבדיקת תשתית שממפה את המצב בפועל.

האם צריך לחשמל תלת־פאזי כדי לתמוך בכמה דיירים עם רכבים חשמליים?

זה תלוי בהספק הכולל הנדרש ובמספר העמדות המתוכננות. לא כל בניין עם כמה דיירים חייב חיבור תלת־פאזי, אבל זו אחת השאלות שנבדקות בבדיקת התשתית לפני שמחליטים על פתרון הטעינה המתאים.

מי אמור לשלם על שדרוג התשתית כשמצטרף דייר נוסף?

זו שאלה של הסכמת דיירים וניהול הבית המשותף, ולא סוגיה טכנית. מבחינה מקצועית, כדאי לקבל תחילה בדיקת תשתית והצעת פתרון ברורה, ורק לאחר מכן לדון בוועד הבית באופן החלוקה הכספית בין הדיירים המשתמשים.

שתפו את המאמר:

כבר למעלה מ -

0 +

עמדות שהתקנו

מעוניינים בשירות שלנו?

השאירו את פרטי הקשר שלכם ונחזור אליכם עם כל המידע הנדרש!

באיזה מוצר מתעניין ?
  • עלות עמדת טעינה ביתית משתנה בהתאם למותג והספק הטעינה של העמדה. קיימים שלושה הספקים של עמדות טעינה: 7kW, 11kW, 22kW (חד פאזי).

    עמדות טעינה בעלות הספק של 7kW מומלצות לטעינת רכבי פלאג-אין (בנזין/דיזל-חשמל) ו/או לרכבים שאינם מסוגלים לטעון טעינה תלת פאזית. הן אינן מומלצות לטעינת רכב חשמלי מאחר ופרק הזמן הנדרש לטעינת רכב חשמלי יהיה ארוך. 

    מחירן של עמדות טעינה מושפע לא רק מהספק העמדה אלא גם האם העמדה בעלת תצוגה והאם העמדה היא עמדה חכמה המנוהלת באמצעות אפליקציה מהנייד.

    מחיר עמדת טעינה פשוטה מתחיל בכ – 1,690 ₪ (מבצע בחברתנו לעמדת טעינה תלת פאזית חכמה. המחיר בזול בישראל !) להספק של 11kW ויכול להגיע עד לכ – 4,200 ₪ לעמדה חכמה של 22kW. 

    מחיר עמדות טעינה ציבוריות שונה לחלוטין ומושפע מקצב הטעינה, היכולת לתקשר עם מערכות מחשב ומערכות החיוב והבילינג. 

    מחיר עמדה מהירה (DC) מגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים.

    המחירים שצויינו לעיל מתיחסים לעמדת הטעינה בלבד ואינם כוללים התקנה. 

  • עלות טעינה של רכב חשמלי זולה משמעותית מתדלוק רכב עם מנוע בעירה (בנזין/סולר). מחיר קילווט שעה בתעריף ביתי עומד על 62 אג’ (06/2024).

    עלות הנסיעה ברכב חשמלי נעה בסביבות 10% מעלות הנסיעה ברכב עם מנוע בעירה וזה עוד לפני שקלול הטיפולים השוטפים, טיפולים שרכב חשמלי אינו נדרש להם.

    מחיר טעינה ציבורית גבוה מטעינה ביתית ונע סביב 2.5 ₪ לקילווט שעה. למרות המחיר הגבוה לטעינה בעמדה ציבורית, גם טעינה בעמדה ציבורית זולה בכ – 60 אחוז מתדלוק רכב עם מנוע בעירה.  

    אין ספק כי עלויות טעינה חשמלית מאפשרים נסיעה זולה ועשויים לחסוך כ – 15,000 ₪ בשנה, בהתבסס על נסיעה של 20,000 ק”מ בשנה.

    בנוסף לחיסכון בעלויות הנסיעה חשוב להדגיש כי רישוי שנתי לרכב חשמלי הנו 537 ₪ בעוד רישוי שנתי של רכב עם מנוע בעירה ו/או פלאג-אין יכול להגיע ל – 4,700 ₪.

    יש לקחת בחשבון כי המדינה כבר הצהירה כי בשנת 2025 יטפל מס נסועה (15-25 אג’) על רכבים חשמליים. מס שכנראה ישולם בהתאם לספידומטר של הרכב בטסט השנתי. גם לאחר הטלת מס הנסועה יהיו פערים גדולים בעלויות הנסיעה.

  • עלות התקנת עמדה טעינה ביתית משתנה בהתאם למיקום ההתקנה, התשתית הקיימת, המרחק בין לוח החשמל לעמדת הטעינה ופעולות בינוי נדרשות.

    יש להבחין בין התקנה בבית פרטי (קרקע) להתקנה בבית משותף. 

    התקנה בבית פרטי פשוטה יותר אך גם התקנה זו יכול ותידרוש פריסת תשתית, עבודות בינוי, חציבה והתאמות.

    התקנה בבית משותף שונה וכדי לבצע התקנה נדרש לבצע סקר של אתר ההתקנה (וירטואלי/פיזי) ואישור חתום כי נציגות הבית המשותף כי אינה מתנגדת לביצוע ההתקנה. עלויות ההתקנה בבית משותף גבוהות מהתקנה בבית פרטי וברוב המקרים ההתקנה דורשת פעולות בינוי, חציבות והתאמות.

    עלות התקנה בסיסית מתחילה ב – 2,990 ₪ ויכולה להגיע לסכומים גבוהים יותר בהתאם לדרישות ההתקנה.

    מחיר התקנה בסיסי כולל פריסת כבל באורך של עד 30 מטר. כל מטר נוסף נדרש בתוספת תשלום בהתאם לסוג העמדה. בכל התקנה מתקינה החברה רכיבים בלוח החשמל, מפסק חצי אוטומטי וממסר פחת (Type A) בסמוך לעמדת הטעינה אנו מתקינים מפסק פקט. כל עמדות הטעינה של החברה מוגנות מזליגת זרם DC. 

    בהתאם לצרכי הלקוח ניתן להתקין גם מונה (kW). התקנת מונה נדרשת כאשר החשמל המזין את העמדה הוא מלוח החשמל הכללי של הבניין ונדרש לשלם לנציגות הבית המשותף על צריכת החשמל. חשוב להדגיש כי נציגות הבית המשותף אינה חייבת להסכים לחשמול עמדת הטעינה מהלוח הציבורי. 

    כל לקוח יכול להחליט האם הוא מעוניין בהתקנה על ידי החברה ו/או ברצונו להתקין באופן עצמאי באמצעות חשמלאי  מוסמך.

    התקנה באמצעות החברה תרחיב את האחריות לעמדה בשנה נוספת ב – 12 חודשים נוספים.

  • נתקלנו בלא מעט מקרים בהם ללקוחות הגרים בבתים ותיקים קיימת רשת חשמל ביתית חד פאזית.

     

    השאלה היא האם ניתן לטעון רכב חשמלי מרשת ביתית חד פאזית? התשובה היא כן אך הטעינה תהיה איטית יותר.

     

    נדרש לסלול לעמדת הטעינה קו נפרד מהלוח.  קו של 16A יאפשר טעינה של 3.68kW בשעה. קו של 25A יאפשר טעינה של 5.75kW בשעה וקו של 32A יאפשר טעינה של 7.4kW.

    סוללת הרכבים החשמליים הינה בין 50-80kW. 

    המשמעות היא כי אם היה בבית חשמל תלת פאזי הרכב היה נטעם בין 5 – 7 שעות בעוד ברשת חשמל ביתית חד פאזית ניתן יהיה לטעון את הרכב

    16 – 21 שעות עם קו של 16A

    10 – 14 שעות עם קו של 32A.

    מיותר לציין, כי טעינת הרכב מתבצעת על פי רוב כאשר הסוללה בסביבות 50% ועל כן טעינת הרכב תתאפשר גם ברשת חשמל ביתית במסגרת לילה אחד. 

  • זמן הטעינה של סוללת הרכב משתנה בהתאם לתשתית הטעינה וגודל הסוללה הקיימת ברכב.  

    סוללות רכבי הפלאג-אין הן סוללות קטנות שנטענות באמצעות עמדות טעינה חד פאזיות של 3.7kW בפרק זמן של עד שלוש שעות. 

    רכבים חשמליים מצויידים בסוללות גדולות יותר שיכולות להגיע ללמעלה מ – 80kW לרכבים בעלי טווח נסיעה של כ – 450 ק”מ. 

    95% מהרכבים הקיימים היום בשוק תומכים בקצב טעינה של 11kW. 

    כדי שרכב יטען בקצת טעינה מהיר יותר חייבים להתקיים שני תנאים במצטבר: 

    א. הרכב מסוגל להטען בקצב טעינה של 22kW.

    ב. רשת החשמל תומכת בטעינה של 32A ומעלה, קרי תלת פאזי 40A ומעלה. 

    אך ניתן לבקש מחברת חשמל להגדיל את התשתית ובכך יתאפשר להשתמש בעמדות טעינה חזקות יותר – 22kW. 

    גם אם כרגע הזנת החשמל תומכת בתלת פאזי 25A ניתן לבצע הרחבה באמצעות חשבלת החשמל. העלות המוערכת להרחבה מ – 25A ל – 40A הינה כ – 3,000 ש”ח. 

    כל האמור לעיל אינו רלוונטי לעמדות טעינה מהירות (DC) שהן עמדות הפועלות בהספקי טעינה גבוהים של 30-350kW. עמדות אלו מאפשרות טעינה של כ – 80 אחוז מנפח הסוללה בתוך מספר דקות.

  • קביעת מיקום עמדת הטעינה היא החלטה חשובה שצריכה להיות מושפעת ממקום החניה של הרכב והתשתית הקיימת.

    יש משמעות למרחק עמדת הטעינה מלוח החשמל וקיימת חשיבות למקום חניית הרכב ואורך הכבל של העמדה שמוגבל על פי רוב לחמישה מטר. 

    אם אתם מחנים את הרכב שלא בחניה מקורה נדרש שהעמדה תהיה בעלת רמת אטימות גבוהה למים ואבק – IP54 ומעלה. בחברתנו כל העמדות עמידות לגשם ותנאי מזג האוויר. 

    אם מתקינים את העמדה מחוץ לבית חשוב לדעת כי על פי רוב תידרש התקנה של עמוד טעינה שהתקנתו כרוכה בתוספת תשלום. 

  • לא חובה שיהיה חיבור תלת פאזי בבית. קיימות עמדות טעינה חד פאזיות שיטעינו את הרכב אך הטעינה באמצעותן תהיה איטית. עמדות טעינה חד פאזיות מתאימות בעיקר לרכבי פלאג-אין.

    אם יש לכם אפשרות ותשתית הבית מאפשרת חיבור תלת פאזי עדיף להתקין עמדת טעינה תלת פאזית. עמדה שכזו מאפשרת טעינה מהירה של הרכב. 

    במידה והרכב שלכם מחייב עמדת טעינה חד פאזית, רוב הסיכויים שהרכב הבא יצטרך כבר עמדת טעינה תלת פאזית, על כן אנו ממליצים לחסוך התקנה עתידית ואת החלפת העמדה בעתיד ולהתקין כבר היום עמדת טעינה תלת פאזית.

  • כאשר באים לבחור את העמדה חייבים לקחת בחשבון:

    1. האם מדובר ברכב חשמלי או ברכב פלאג-אין: אם הרכב הוא חשמלי נדרש להתקין עמדה תלת פאזית. אם הרכב הוא רכב פלאג-אין ניתן להסתפק בעמדה חד פאזית. 
    2. האם העמדה כוללת מתקן להחזקת כבל הטעינה: עמדות שמספקות מקום לאיסוף ואחסון הכבל שומרות על הכבל משחיקה ופגיעה. 
    3. מנגנון נעילה: אם העמדה תמוקם מחוץ לבית חשוב שניתן יהיה לנעול את העמדה.
    4. גודל ומראה: מדובר כמובן בטעם אישי אך מאחר וקיים מגוון של עמדות טעינה אין שום סיבה להתפשר על המראה. 
  • רמת אטימות IP היא סיווג של מידת ההגנה והאטימות של העמדה מפני אבק ומים. הסיווג מורכב מצמד האותיות האנגליות IP ומשתי ספרות, המוגדרות על ידי תקן IEC 60529 של הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה. הספרה הראשונה מסווגת את מידת האטימות לאבק והספרה שנייה מסווגת את מידת האטימות למים.

    IP54: אבק יכול להיכנס אך לא מפריע לעמדה. העמדה אטומה למים בעוצמה של 10 ליטר/דקה בלחץ של 80-100 קילו פסקל. 

    IP55: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP65: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP67: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה לטבילה במים בעומק של 1 מטר למשך 30 דקות.

    עמדות המותקנות במקום שאינו מקורה מומלץ שיהיו ברמת אטימות IP55-67.

  • כל מוצרי החברה נמכרים כשהם נהנים מאחריות של 24 חודשים עם אפשרות להרחבת אחריות עד ל – 60 חודשים.

    במידה והעמדה מותקנת על ידי מערך ההתקנות של החברה יקבל הלקוח מתנה של 12 חודשי אחריות נוספים ובסך הכל 36 חודשי אחריות. 

    החברה מאפשרת לבצע הרחבת אחריות לעמדות של עד 60 חודשים.

    מאחר והחברה בטוחה באיכות מוצריה שנמכרים בארופה שנים רבות (צרפת, גרמניה ועוד). החברה מאפשרת את הרחבת האחריות במחיר סימלי של 499  ל – 24 חודשים נוספים. הרחבת האחריות אפשרית עד 7 ימים ממועד התקנת העמדה. 

תפריט נגישות

Open chat
הגעת ל DSG פתרונות טעינה לרכבים חשמלים

כיצד אפשר לעזור לך?

ניתן ליצור גם קשר טלפוני: 077-9920350