מי מקבל עדיפות בטעינה? ניהול הרשאות בין מחלקות שונות בחניון משרדי

מנהל תפעול שמנהל חניון משרדי עם כמה עמדות טעינה ועשרות רכבים מתלבט איך לחלק גישה בין מחלקות בלי לגרום לעימותים. המאמר מסביר איך ניהול הרשאות מבוסס מדיניות פותר את הבעיה, ולא רק כמות העמדות.
מי מקבל עדיפות בטעינה? ניהול הרשאות בין מחלקות שונות בחניון משרדי

תשעה בבוקר בחניון של חברה בינונית. שלושה מנהלי מכירות עם רכב חשמלי חברה מגיעים בערך באותה שעה, ומול הכניסה יש רק שתי עמדות טעינה פעילות. מי מתחבר ראשון? מי צריך את הטעינה יותר כי יש לו נסיעה ללקוח בצהריים? ומי בסך הכול משאיר את הרכב מחובר “כי הגיע ראשון” בלי שום קשר לצורך האמיתי שלו?

זו לא שאלה של כמה עמדות טעינה יש בחניון. גם חניון עם ארבע או חמש עמדות יכול להתנהל בצורה מתסכלת אם אין כלל ברור שקובע מי מקבל גישה, מתי ולכמה זמן. הבעיה האמיתית היא היעדר מדיניות, ולא היעדר תשתית.

למה “עוד עמדות” לא פותר את הבעיה

הנטייה הראשונה של מנהלי תפעול כשמתחילים תלונות על טעינה היא לחשוב על הוספת עמדות. זה אכן פותר מקרים שבהם באמת אין מספיק נקודות טעינה פיזיות. אבל בהרבה חניונים משרדיים הבעיה שונה: יש מספר סביר של עמדות, אבל אין מנגנון שמחליט מי מקבל עדיפות כשיש יותר רכבים שרוצים להתחבר מאשר עמדות פנויות באותו רגע.

כשאין כלל מוסכם, כל אחד פועל לפי ההיגיון שלו: מי שהגיע ראשון תופס עמדה, גם אם הרכב שלו כבר בטווח סביר ליום העבודה. מי שבאמת צריך טעינה דחופה לפני נסיעה לחוץ, נשאר בלי. זה יוצר תחושת חוסר צדק בין עובדים, ולעיתים גם עימותים בין מחלקות – למשל בין צוות המכירות שנוסע הרבה לבין צוות המשרד שמשתמש ברכב בעיקר לנסיעה לעבודה וחזרה.

מה זה בעצם ניהול הרשאות טעינה

ניהול הרשאות טעינה הוא היכולת להגדיר, מעבר לעצם החיבור הפיזי לעמדה, גם מי מורשה להשתמש בה, באילו תנאים, ולעיתים גם באיזה סדר עדיפות. זה נעשה באמצעות מערכת ניהול טעינה שמזהה את המשתמש – למשל דרך כרטיס RFID, אפליקציה או קוד אישי – ולא רק את העמדה עצמה.

ברמה הבסיסית, מערכת כזו יכולה להבדיל בין עובד למבקר, בין רכב חברה לרכב פרטי שמגיע לפגישה, או בין מחלקות שונות בארגון. ברמה מתקדמת יותר, אפשר להגדיר גם חלוקת זמן – למשל שעות בוקר מוקצות בעיקר לרכבים שיוצאים ללקוחות, ואחר הצהריים פתוח לכולם. חלוקה כזו לא נקבעת “מהיום להיום”; היא מחייבת חשיבה מקדימה על דפוסי השימוש בפועל בארגון.

איך בונים מדיניות עדיפות שלא תלויה בכמות העמדות

מדיניות טעינה טובה לחניון משרדי מתחילה בשאלה פשוטה: מי בארגון תלוי בטעינה יותר מאחרים, ומתי. לרוב יש כמה קבוצות טבעיות:

  • עובדים שנוסעים הרבה במהלך היום לפגישות או ללקוחות, ותלויים בטווח נסיעה גבוה
  • עובדים שהרכב שלהם משמש בעיקר לנסיעה לעבודה וממנה, עם צורך טעינה נמוך יותר
  • רכבי חברה משותפים שמשמשים כמה אנשים במהלך השבוע
  • מבקרים או שותפים חוצניים שמגיעים לפגישה ומבקשים טעינה חד־פעמית

לכל קבוצה כזו אפשר להגדיר כלל שונה: מי מקבל גישה קבועה, מי מקבל גישה מוגבלת בזמן, ומי צריך אישור מראש. הכלל לא צריך להיות מסובך – הוא צריך להיות עקבי ומובן לכל מי שמשתמש בחניון, כדי שלא יווצר מצב שבו כל עובד מבין את החלוקה אחרת.

דוגמה מהשטח: חניון עם צי רכב מעורב וצוות מכירות

נניח חניון משרדי עם שתי עמדות טעינה, שבו יש עשרה רכבים חשמליים בין עובדים קבועים, שלושה מהם רכבי חברה משותפים לצוות המכירות, והשאר רכבים פרטיים של עובדים. הצוות שמנוע רכבים לפגישות בשטח בפועל צריך טעינה מהירה יותר ובתדירות גבוהה יותר מעובדי המשרד שנשארים באתר כל היום.

בלי מדיניות, שני הרכבים המשותפים של המכירות עלולים “להיתקע” בתור מאחורי רכב פרטי שהתחבר בבוקר ונשאר מחובר גם אחרי שהוא סיים לטעון בפועל. עם מדיניות עדיפות מוגדרת – למשל שרכבי המכירות מקבלים גישה אוטומטית בשעות הבוקר, ורכבים פרטיים מקבלים חלון זמן מוגבל לפני שהעמדה משתחררת אוטומטית למשתמש הבא – הבעיה נפתרת בלי שום צורך בעמדה שלישית.

DSGCharge עוסקת בדיוק בסוג הבעיה הזה כשמדובר בעסקים עם צי רכבים או בבניינים משותפים: לא רק בהתקנת עמדות, אלא בהקמת מערכת טעינה מנוהלת שמתאימה את עצמה למספר העמדות, למספר הרכבים ולדפוסי השימוש בפועל בארגון. זה כולל הגדרת הרשאות משתמשים, חלוקת עדיפויות, ופתרון תשתית שמתאים לגידול עתידי במספר הרכבים החשמליים בחברה.

מה בודקים לפני שקובעים מדיניות עדיפות

לפני שמגדירים כללי הרשאה, שווה לבדוק כמה דברים בסיסיים בפועל:

  • כמה רכבים חשמליים יש כיום בארגון, וכמה צפויים להתווסף בשנה הקרובה
  • מה דפוס השימוש בפועל – מי נוסע הרבה במהלך היום ומי בעיקר בבוקר ובערב
  • האם יש רכבי חברה משותפים שדורשים כלל נפרד מרכבים פרטיים
  • מה קיבולת התשתית החשמלית הקיימת בחניון, כדי לדעת אם אפשר בעתיד להוסיף עמדות או להגביר הספק
  • האם יש צורך בניהול עומסים בין העמדות, כך שהעמסה על מספר רכבים בו זמנית לא תעמיס יתר על המידה על לוח החשמל

הבדיקה הזו היא בדיוק המקום שבו כדאי לשלב גורם מקצועי. תכנון מדיניות הרשאות בלי הבנה של יכולת התשתית בפועל עלול להוביל לכלל שנשמע הגיוני על הנייר, אבל לא מתאים למה שהמערכת החשמלית בבניין יכולה לספק בפועל.

איך זה נראה מבחינה טכנית, בלי להיכנס לפרטים מסובכים

מערכת טעינה מנוהלת מזהה כל משתמש דרך אמצעי מוגדר – כרטיס, אפליקציה או קוד – ולא רק דרך “מי תפס את העמדה קודם”. ברוב המקרים המערכת מתקשרת מול פרוטוקול תקשורת סטנדרטי בתחום, כך שאפשר לחבר אליה כלים לניהול, דיווח ומעקב על השימוש בעמדות. זה מאפשר, בין היתר, לדעת בדיעבד מי השתמש בכל עמדה, מתי, ולכמה זמן – מידע שעוזר לחדד את המדיניות אחרי כמה חודשי הפעלה, ולא רק לקבוע אותה חד־משמעית מהיום הראשון.

ה”תרגום” של המדיניות הארגונית למערכת בפועל הוא שלב שדורש גם היכרות עם הצד הארגוני וגם עם הצד הטכני של עמדת הטעינה. DSGCharge מלווה לקוחות עסקיים בדיוק בשלב הזה – מהגדרת ההרשאות הנדרשות, דרך התאמת מערכת הניהול לכמות העמדות והרכבים בפועל, ועד תכנון תשתית שמאפשרת גם הרחבה עתידית אם מספר הרכבים החשמליים בארגון יגדל.

מה לעשות אם המדיניות לא עובדת בפועל

גם מדיניות מתוכננת היטב לא תמיד עומדת במבחן המציאות בפעם הראשונה. אם אחרי כמה שבועות מתגלה שקבוצה אחת עדיין נשארת “בחוץ” בזמנים קריטיים, זה סימן לבדוק שוב את דפוסי השימוש בפועל – לא בהכרח להוסיף עמדה. לעיתים הפתרון הוא שינוי בחלוקת שעות העדיפות, ולעיתים באמת מתגלה שכמות העמדות אינה מספיקה לגודל צי הרכבים הנוכחי. ההבדל בין שני המצבים האלה נבדק דרך נתוני השימוש בפועל, ולא דרך תחושת בטן.

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין הגבלת גישה לעמדה לבין קביעת עדיפות טעינה?
הגבלת גישה קובעת מי בכלל מורשה להשתמש בעמדה מסוימת. עדיפות טעינה היא שכבה נוספת – היא קובעת מי מקבל גישה קודם כשכמה משתמשים מורשים רוצים להתחבר באותו זמן. חניון משרדי לרוב צריך את שתי השכבות יחד.

האם אפשר לשנות את מדיניות ההרשאות אחרי שהמערכת כבר מותקנת?
כן, זה חלק מהיתרון של מערכת ניהול טעינה – ההגדרות של הרשאות ועדיפויות הן פרמטרים במערכת, ולא חלק פיזי מהתקנת העמדה. שינוי במדיניות בעקבות שינוי בצי הרכבים או בצרכי המחלקות לא דורש שינוי בתשתית עצמה.

האם צריך מספר עמדות גדול כדי להתחיל לנהל הרשאות?
לא. גם חניון עם שתי עמדות ומספר רכבים גדול ממספר העמדות יכול להרוויח מניהול הרשאות מוגדר, כי הבעיה נובעת מהיחס בין ביקוש להיצע ולא ממספר העמדות בפני עצמו.

אם מדובר בחניון עם כמה מחלקות, צי רכבים משותף או שילוב של עובדים ומבקרים, שווה לבדוק את התשתית והצרכים לפני שמחליטים על הפתרון. ניתן להכיר את הגישה של DSGCharge לפרויקטים עסקיים, לעיין בעמדות הטעינה לרכב חשמלי המתאימות לחניון משרדי, או לפנות ישירות לייעוץ והתאמת פתרון טעינה שמביא בחשבון גם את מספר הרכבים הנוכחי וגם את הצורך העתידי של הארגון.

שתפו את המאמר:

כבר למעלה מ -

0 +

עמדות שהתקנו

מעוניינים בשירות שלנו?

השאירו את פרטי הקשר שלכם ונחזור אליכם עם כל המידע הנדרש!

באיזה מוצר מתעניין ?
  • עלות עמדת טעינה ביתית משתנה בהתאם למותג והספק הטעינה של העמדה. קיימים שלושה הספקים של עמדות טעינה: 7kW, 11kW, 22kW (חד פאזי).

    עמדות טעינה בעלות הספק של 7kW מומלצות לטעינת רכבי פלאג-אין (בנזין/דיזל-חשמל) ו/או לרכבים שאינם מסוגלים לטעון טעינה תלת פאזית. הן אינן מומלצות לטעינת רכב חשמלי מאחר ופרק הזמן הנדרש לטעינת רכב חשמלי יהיה ארוך. 

    מחירן של עמדות טעינה מושפע לא רק מהספק העמדה אלא גם האם העמדה בעלת תצוגה והאם העמדה היא עמדה חכמה המנוהלת באמצעות אפליקציה מהנייד.

    מחיר עמדת טעינה פשוטה מתחיל בכ – 1,690 ₪ (מבצע בחברתנו לעמדת טעינה תלת פאזית חכמה. המחיר בזול בישראל !) להספק של 11kW ויכול להגיע עד לכ – 4,200 ₪ לעמדה חכמה של 22kW. 

    מחיר עמדות טעינה ציבוריות שונה לחלוטין ומושפע מקצב הטעינה, היכולת לתקשר עם מערכות מחשב ומערכות החיוב והבילינג. 

    מחיר עמדה מהירה (DC) מגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים.

    המחירים שצויינו לעיל מתיחסים לעמדת הטעינה בלבד ואינם כוללים התקנה. 

  • עלות טעינה של רכב חשמלי זולה משמעותית מתדלוק רכב עם מנוע בעירה (בנזין/סולר). מחיר קילווט שעה בתעריף ביתי עומד על 62 אג’ (06/2024).

    עלות הנסיעה ברכב חשמלי נעה בסביבות 10% מעלות הנסיעה ברכב עם מנוע בעירה וזה עוד לפני שקלול הטיפולים השוטפים, טיפולים שרכב חשמלי אינו נדרש להם.

    מחיר טעינה ציבורית גבוה מטעינה ביתית ונע סביב 2.5 ₪ לקילווט שעה. למרות המחיר הגבוה לטעינה בעמדה ציבורית, גם טעינה בעמדה ציבורית זולה בכ – 60 אחוז מתדלוק רכב עם מנוע בעירה.  

    אין ספק כי עלויות טעינה חשמלית מאפשרים נסיעה זולה ועשויים לחסוך כ – 15,000 ₪ בשנה, בהתבסס על נסיעה של 20,000 ק”מ בשנה.

    בנוסף לחיסכון בעלויות הנסיעה חשוב להדגיש כי רישוי שנתי לרכב חשמלי הנו 537 ₪ בעוד רישוי שנתי של רכב עם מנוע בעירה ו/או פלאג-אין יכול להגיע ל – 4,700 ₪.

    יש לקחת בחשבון כי המדינה כבר הצהירה כי בשנת 2025 יטפל מס נסועה (15-25 אג’) על רכבים חשמליים. מס שכנראה ישולם בהתאם לספידומטר של הרכב בטסט השנתי. גם לאחר הטלת מס הנסועה יהיו פערים גדולים בעלויות הנסיעה.

  • עלות התקנת עמדה טעינה ביתית משתנה בהתאם למיקום ההתקנה, התשתית הקיימת, המרחק בין לוח החשמל לעמדת הטעינה ופעולות בינוי נדרשות.

    יש להבחין בין התקנה בבית פרטי (קרקע) להתקנה בבית משותף. 

    התקנה בבית פרטי פשוטה יותר אך גם התקנה זו יכול ותידרוש פריסת תשתית, עבודות בינוי, חציבה והתאמות.

    התקנה בבית משותף שונה וכדי לבצע התקנה נדרש לבצע סקר של אתר ההתקנה (וירטואלי/פיזי) ואישור חתום כי נציגות הבית המשותף כי אינה מתנגדת לביצוע ההתקנה. עלויות ההתקנה בבית משותף גבוהות מהתקנה בבית פרטי וברוב המקרים ההתקנה דורשת פעולות בינוי, חציבות והתאמות.

    עלות התקנה בסיסית מתחילה ב – 2,990 ₪ ויכולה להגיע לסכומים גבוהים יותר בהתאם לדרישות ההתקנה.

    מחיר התקנה בסיסי כולל פריסת כבל באורך של עד 30 מטר. כל מטר נוסף נדרש בתוספת תשלום בהתאם לסוג העמדה. בכל התקנה מתקינה החברה רכיבים בלוח החשמל, מפסק חצי אוטומטי וממסר פחת (Type A) בסמוך לעמדת הטעינה אנו מתקינים מפסק פקט. כל עמדות הטעינה של החברה מוגנות מזליגת זרם DC. 

    בהתאם לצרכי הלקוח ניתן להתקין גם מונה (kW). התקנת מונה נדרשת כאשר החשמל המזין את העמדה הוא מלוח החשמל הכללי של הבניין ונדרש לשלם לנציגות הבית המשותף על צריכת החשמל. חשוב להדגיש כי נציגות הבית המשותף אינה חייבת להסכים לחשמול עמדת הטעינה מהלוח הציבורי. 

    כל לקוח יכול להחליט האם הוא מעוניין בהתקנה על ידי החברה ו/או ברצונו להתקין באופן עצמאי באמצעות חשמלאי  מוסמך.

    התקנה באמצעות החברה תרחיב את האחריות לעמדה בשנה נוספת ב – 12 חודשים נוספים.

  • נתקלנו בלא מעט מקרים בהם ללקוחות הגרים בבתים ותיקים קיימת רשת חשמל ביתית חד פאזית.

     

    השאלה היא האם ניתן לטעון רכב חשמלי מרשת ביתית חד פאזית? התשובה היא כן אך הטעינה תהיה איטית יותר.

     

    נדרש לסלול לעמדת הטעינה קו נפרד מהלוח.  קו של 16A יאפשר טעינה של 3.68kW בשעה. קו של 25A יאפשר טעינה של 5.75kW בשעה וקו של 32A יאפשר טעינה של 7.4kW.

    סוללת הרכבים החשמליים הינה בין 50-80kW. 

    המשמעות היא כי אם היה בבית חשמל תלת פאזי הרכב היה נטעם בין 5 – 7 שעות בעוד ברשת חשמל ביתית חד פאזית ניתן יהיה לטעון את הרכב

    16 – 21 שעות עם קו של 16A

    10 – 14 שעות עם קו של 32A.

    מיותר לציין, כי טעינת הרכב מתבצעת על פי רוב כאשר הסוללה בסביבות 50% ועל כן טעינת הרכב תתאפשר גם ברשת חשמל ביתית במסגרת לילה אחד. 

  • זמן הטעינה של סוללת הרכב משתנה בהתאם לתשתית הטעינה וגודל הסוללה הקיימת ברכב.  

    סוללות רכבי הפלאג-אין הן סוללות קטנות שנטענות באמצעות עמדות טעינה חד פאזיות של 3.7kW בפרק זמן של עד שלוש שעות. 

    רכבים חשמליים מצויידים בסוללות גדולות יותר שיכולות להגיע ללמעלה מ – 80kW לרכבים בעלי טווח נסיעה של כ – 450 ק”מ. 

    95% מהרכבים הקיימים היום בשוק תומכים בקצב טעינה של 11kW. 

    כדי שרכב יטען בקצת טעינה מהיר יותר חייבים להתקיים שני תנאים במצטבר: 

    א. הרכב מסוגל להטען בקצב טעינה של 22kW.

    ב. רשת החשמל תומכת בטעינה של 32A ומעלה, קרי תלת פאזי 40A ומעלה. 

    אך ניתן לבקש מחברת חשמל להגדיל את התשתית ובכך יתאפשר להשתמש בעמדות טעינה חזקות יותר – 22kW. 

    גם אם כרגע הזנת החשמל תומכת בתלת פאזי 25A ניתן לבצע הרחבה באמצעות חשבלת החשמל. העלות המוערכת להרחבה מ – 25A ל – 40A הינה כ – 3,000 ש”ח. 

    כל האמור לעיל אינו רלוונטי לעמדות טעינה מהירות (DC) שהן עמדות הפועלות בהספקי טעינה גבוהים של 30-350kW. עמדות אלו מאפשרות טעינה של כ – 80 אחוז מנפח הסוללה בתוך מספר דקות.

  • קביעת מיקום עמדת הטעינה היא החלטה חשובה שצריכה להיות מושפעת ממקום החניה של הרכב והתשתית הקיימת.

    יש משמעות למרחק עמדת הטעינה מלוח החשמל וקיימת חשיבות למקום חניית הרכב ואורך הכבל של העמדה שמוגבל על פי רוב לחמישה מטר. 

    אם אתם מחנים את הרכב שלא בחניה מקורה נדרש שהעמדה תהיה בעלת רמת אטימות גבוהה למים ואבק – IP54 ומעלה. בחברתנו כל העמדות עמידות לגשם ותנאי מזג האוויר. 

    אם מתקינים את העמדה מחוץ לבית חשוב לדעת כי על פי רוב תידרש התקנה של עמוד טעינה שהתקנתו כרוכה בתוספת תשלום. 

  • לא חובה שיהיה חיבור תלת פאזי בבית. קיימות עמדות טעינה חד פאזיות שיטעינו את הרכב אך הטעינה באמצעותן תהיה איטית. עמדות טעינה חד פאזיות מתאימות בעיקר לרכבי פלאג-אין.

    אם יש לכם אפשרות ותשתית הבית מאפשרת חיבור תלת פאזי עדיף להתקין עמדת טעינה תלת פאזית. עמדה שכזו מאפשרת טעינה מהירה של הרכב. 

    במידה והרכב שלכם מחייב עמדת טעינה חד פאזית, רוב הסיכויים שהרכב הבא יצטרך כבר עמדת טעינה תלת פאזית, על כן אנו ממליצים לחסוך התקנה עתידית ואת החלפת העמדה בעתיד ולהתקין כבר היום עמדת טעינה תלת פאזית.

  • כאשר באים לבחור את העמדה חייבים לקחת בחשבון:

    1. האם מדובר ברכב חשמלי או ברכב פלאג-אין: אם הרכב הוא חשמלי נדרש להתקין עמדה תלת פאזית. אם הרכב הוא רכב פלאג-אין ניתן להסתפק בעמדה חד פאזית. 
    2. האם העמדה כוללת מתקן להחזקת כבל הטעינה: עמדות שמספקות מקום לאיסוף ואחסון הכבל שומרות על הכבל משחיקה ופגיעה. 
    3. מנגנון נעילה: אם העמדה תמוקם מחוץ לבית חשוב שניתן יהיה לנעול את העמדה.
    4. גודל ומראה: מדובר כמובן בטעם אישי אך מאחר וקיים מגוון של עמדות טעינה אין שום סיבה להתפשר על המראה. 
  • רמת אטימות IP היא סיווג של מידת ההגנה והאטימות של העמדה מפני אבק ומים. הסיווג מורכב מצמד האותיות האנגליות IP ומשתי ספרות, המוגדרות על ידי תקן IEC 60529 של הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה. הספרה הראשונה מסווגת את מידת האטימות לאבק והספרה שנייה מסווגת את מידת האטימות למים.

    IP54: אבק יכול להיכנס אך לא מפריע לעמדה. העמדה אטומה למים בעוצמה של 10 ליטר/דקה בלחץ של 80-100 קילו פסקל. 

    IP55: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP65: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP67: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה לטבילה במים בעומק של 1 מטר למשך 30 דקות.

    עמדות המותקנות במקום שאינו מקורה מומלץ שיהיו ברמת אטימות IP55-67.

  • כל מוצרי החברה נמכרים כשהם נהנים מאחריות של 24 חודשים עם אפשרות להרחבת אחריות עד ל – 60 חודשים.

    במידה והעמדה מותקנת על ידי מערך ההתקנות של החברה יקבל הלקוח מתנה של 12 חודשי אחריות נוספים ובסך הכל 36 חודשי אחריות. 

    החברה מאפשרת לבצע הרחבת אחריות לעמדות של עד 60 חודשים.

    מאחר והחברה בטוחה באיכות מוצריה שנמכרים בארופה שנים רבות (צרפת, גרמניה ועוד). החברה מאפשרת את הרחבת האחריות במחיר סימלי של 499 ₪ ל – 24 חודשים נוספים. הרחבת האחריות אפשרית עד 7 ימים ממועד התקנת העמדה. 

תפריט נגישות