עמדת טעינה ליונדאי Kona Electric: מה משתנה בין בית פרטי לבניין משותף

מדריך לבעלי Kona Electric שרוצים להבין מה ההבדל בתהליך בדיקת התשתית וההתקנה בין בית פרטי לבניין משותף, ואיך לבחור את הפתרון הנכון למצב המגורים שלהם.
עמדת טעינה ליונדאי Kona Electric: מה משתנה בין בית פרטי לבניין משותף

מי שקנה או עומד לקבל יונדאי Kona Electric מגיע מהר מאוד לשאלה הפרקטית ביותר: איפה בדיוק הרכב יוטען בשגרה. התשובה לא זהה לכל אחד. מי שגר בבית פרטי עם לוח חשמל נגיש ושקע ברשותו מתחיל מנקודת פתיחה אחת, ומי שגר בבניין משותף עם ועד בית, חניון תת־קרקעי ולוח חשמל ראשי משותף – מתחיל ממקום אחר לגמרי. ההבדל הזה לא קשור לדגם הרכב עצמו, אלא למה שקורה בתשתית שמאחורי הקיר.

השאלה הנפוצה ביותר שעולה בשלב הזה היא לא “איזו עמדת טעינה הכי טובה”, אלא “מה בכלל כרוך בתהליך אצלי, ומה שונה אצל השכן שגר בבניין”. המאמר הזה מתמקד בדיוק בהבדל הזה, כדי שתדעו למה לצפות לפני שאתם פונים לבדיקת התשתית.

למה נקודת הפתיחה שונה בין בית פרטי לבניין

עמדת טעינה ביתית לא פועלת בוואקום – היא מתחברת ללוח חשמל קיים, לתשתית שכבר נמצאת במבנה, ולהספק שמוקצה לדירה או לבית. ב-Kona Electric, כמו ברוב הרכבים החשמליים שנמכרים כיום בישראל, הטעינה השגרתית מתבצעת באמצעות חיבור AC, כלומר חשמל זרם חילופין שמוזרם מהרשת לתוך הרכב ועובר המרה פנימית לטעינת הסוללה. זה שונה מהותית מעמדות DC מהירות שנמצאות בציר הדרכים ומיועדות לעצירות קצרות, לא לשימוש ביתי קבוע.

בבית פרטי, הדייר הוא בעל הבית, בעל לוח החשמל ובעל ההחלטה. בבניין משותף, אותה החלטה עוברת דרך כמה גורמים: בעל הדירה, ועד הבית, ולעיתים גם חברת הניהול של החניון. זה לא משנה את העיקרון הטכני של הטעינה עצמה, אבל זה משנה לגמרי את תהליך הבדיקה, האישורים וההתקנה.

מה כוללת בדיקה והתקנה בבית פרטי

בבית פרטי התהליך בדרך כלל ליניארי יותר: קודם כול נבדקת תשתית החשמל הקיימת – מה גודל המונה, האם קיים חיבור חד־פאזי או תלת־פאזי, ומה המרחק בין לוח החשמל הראשי למקום שבו תעמוד עמדת הטעינה (לרוב חניה צמודה לבית או כניסה לחצר). המרחק הזה קובע את אורך הכבל הנדרש, ולעיתים גם את הצורך בתעלות, חפירה או עבודות תשתית נוספות.

נקודה שחשוב להבין: ההבדל בין חיבור חד־פאזי לתלת־פאזי משפיע ישירות על ההספק המקסימלי שניתן לנצל בעמדה הביתית, ובהתאם על קצב הטעינה האפשרי. זה לא עניין שצריך “לפצח” לבד – בדיקת תשתית מקצועית היא זו שקובעת אם קיים הספק פנוי, אם צריך לשדרג את לוח החשמל, ואיזו עמדה מתאימה בפועל למצב הקיים.

חשוב לדעת: אין שום דרך לדעת מראש, בלי בדיקה בשטח, האם התשתית הקיימת בבית מספיקה לעמדת טעינה בהספק הרצוי. גודל המונה, סוג החיבור והמרחק מהלוח – כל אלה נבדקים פיזית לפני כל החלטה על סוג העמדה.

ב-DSGCharge תהליך כזה מתחיל תמיד בבדיקת תשתית לפני התקנה, בדיוק כדי למנוע מצב שבו לקוח רוכש עמדה שלא מתאימה לתנאים שלו בבית, או מגלה רק בסוף שצריך עבודות נוספות שלא תוכננו. זה חוסך זמן וכאב ראש, ומוודא שהעמדה שתותקן תואמת את מה שבאמת קיים מאחורי הקיר.

מה שונה כשמדובר בבניין משותף

בבניין משותף התמונה מורכבת יותר, לא מבחינה טכנולוגית אלא מבחינה ארגונית. קודם כול יש שאלה של זכויות שימוש: האם יש חניה צמודה ורשומה על שם הדייר, או שמדובר בחניון משותף ללא הקצאה אישית. זה קובע אם ניתן בכלל להתקין עמדה פרטית צמודה לחניה, או שנדרש פתרון שונה.

שנית, עולה שאלת לוח החשמל הראשי של הבניין וחדר החשמל המשותף. בניגוד לבית פרטי שבו לוח החשמל שייך לדייר היחיד, בבניין יש לרוב לוח חשמל ראשי משותף וחיבורי משנה לכל דירה. חיבור עמדת טעינה דורש בדיקה האם יש הספק פנוי בתשתית המשותפת, ואיך מנהלים את זה כך שלא ייווצר עומס כשיותר דיירים ירצו להצטרף בעתיד.

כאן בדיוק נכנס לתמונה ההבדל המשמעותי ביותר בין בית פרטי לבניין: ניהול עומסים. כשיש דייר יחיד שמטעין רכב בבית, אין בעיה אמיתית של תחרות על הספק. אבל בבניין משותף, ברגע שכמה דיירים מתקינים עמדות טעינה באותו חניון, יש צורך אמיתי בפתרון שמווסת ומחלק את ההספק הפנוי בין העמדות השונות, כדי שלא ייגרם עומס יתר על התשתית הראשית של הבניין.

זה בדיוק התחום שבו DSGCharge עובדת עם ועדי בית וחברות ניהול – הקמת מערכת טעינה מנוהלת לבניינים משותפים שמאפשרת לכמה דיירים לטעון במקביל, תוך ניהול עומסים חכם שמונע חריגה מהתשתית הקיימת, לצד הרשאות שימוש ברורות לכל דייר ופתרון סליקה שמייחס את הצריכה לכל משתמש בנפרד. זה פתרון שונה מהותית מעמדת טעינה בודדת בבית פרטי, כי הוא חייב להתחשב בכולם בו־זמנית ולא רק בדייר אחד.

נקודות שכדאי לבדוק מול ועד הבית לפני שמתחילים

  • מה מצב התשתית בחדר החשמל הראשי של הבניין ומהו ההספק הפנוי בפועל
  • האם יש כבר דיירים נוספים עם רכב חשמלי, או שצפויים להצטרף בעתיד הקרוב
  • האם החניה שלכם צמודה ורשומה על שמכם, או משותפת לכלל הדיירים
  • האם קיימת כבר תשתית בסיסית לטעינה בחניון, או שמדובר בהתקנה מאפס
  • מי אחראי על אישור ההתקנה – ועד הבית, חברת ניהול, או שניהם

איך לבחור את המסלול הנכון למצב שלכם

ההבדל בין שני המסלולים הוא לא רק טכני – הוא גם הבדל בציפיות לגבי זמן טעינה וזמינות. בבית פרטי, בדרך כלל יש לדייר שליטה מלאה על מתי העמדה פנויה, ולכן תכנון שגרת הטעינה פשוט יותר: מחברים בערב, מנתקים בבוקר. בבניין משותף, גם אם יש לכם עמדה אישית צמודה לחניה, ייתכן שתצטרכו להתחשב בהספק כולל שמוקצה לבניין, ובמצב שבו דיירים נוספים מצטרפים עם הזמן.

לכן, לפני שבוחרים עמדה, כדאי לשאול את עצמכם לא רק “איזו עמדה מתאימה ל-Kona Electric שלי”, אלא “מה מצב המגורים שלי בפועל, ומה זה אומר על אופן ההתקנה והניהול”. מי שגר בבית פרטי יכול להתקדם ישירות לבדיקת תשתית והתקנה פרטנית. מי שגר בבניין משותף צריך לשלב בין הצורך האישי שלו לבין תהליך מול ועד הבית, ולעיתים גם מול שכנים נוספים שצפויים להצטרף.

אם אתם לא בטוחים לאיזו קטגוריה אתם שייכים, או שאתם בתחילת הדרך ורוצים להבין מה המשמעות המעשית של זה עבור ה-Kona Electric שלכם, אפשר לפנות לDSGCharge לבדיקת תשתית ראשונית שתבהיר את התמונה – בין אם מדובר בבית פרטי ובין אם בבניין משותף עם כמה דיירים מעוניינים.

טיפ מקצועי: אם אתם בבניין משותף ויודעים שעוד שכנים שוקלים רכב חשמלי, כדאי להעלות את הנושא מול הוועד כבר עכשיו כמהלך משותף, ולא כל דייר בנפרד. זה חוסך כפילויות בעבודות תשתית ומאפשר לתכנן מראש ניהול עומסים נכון לכלל הבניין.

חשוב לזכור שבכל מקרה – בית פרטי או בניין משותף – מדובר בעבודת חשמל שחייבת להתבצע על ידי גורם מוסמך ובהתאם לדרישות החוק והתקן. אין כאן מקום לקיצורי דרך, גם אם הפתרון בבית פרטי נראה פשוט יותר על פניו. כל שינוי בלוח החשמל, הוספת עומס או חיבור עמדת טעינה חדשה דורש בדיקה מקצועית ולא הערכה מהמראה החיצוני של הלוח.

לסיום – אם אתם בעלי Kona Electric ומתלבטים בין שתי המציאויות האלה, הצעד הראשון הוא לא לבחור עמדה אלא להבין את מצב התשתית שלכם. DSGCharge מלווה תהליכים כאלה הן ללקוחות פרטיים והן לוועדי בית, ומתאימה את הבדיקה וההתקנה למצב הממשי – לא למדריך גנרי שלא מתחשב בהבדל בין בית לבניין. אפשר גם לעיין בעמדות הטעינה לרכב חשמלי הקיימות כדי לקבל תמונה ראשונית, אבל ההחלטה הסופית תמיד תלויה בתוצאה של בדיקת התשתית בשטח.

📊 בקצרה: עיקרי המאמר

1

למה נקודת הפתיחה שונה בין בית פרטי לבניין

עמדת טעינה ביתית לא פועלת בוואקום – היא מתחברת ללוח חשמל קיים, לתשתית שכבר נמצאת במבנה, ולהספק שמוקצה לדירה או לבית. ב-Kona Electric, כמו ברוב הרכב…

2

מה כוללת בדיקה והתקנה בבית פרטי

בבית פרטי התהליך בדרך כלל ליניארי יותר: קודם כול נבדקת תשתית החשמל הקיימת – מה גודל המונה, האם קיים חיבור חד־פאזי או תלת־פאזי, ומה המרחק בין לוח הח…

3

מה שונה כשמדובר בבניין משותף

בבניין משותף התמונה מורכבת יותר, לא מבחינה טכנולוגית אלא מבחינה ארגונית. קודם כול יש שאלה של זכויות שימוש: האם יש חניה צמודה ורשומה על שם הדייר, או…

שאלות נפוצות

האם עמדת טעינה ל-Kona Electric בבית פרטי שונה טכנית מעמדה בבניין משותף?
העמדה עצמה יכולה להיות דומה מבחינה טכנולוגית, אבל תהליך הבדיקה, האישורים וניהול ההספק שונים לגמרי. בבית פרטי מדובר בתשתית של דייר יחיד, ובבניין משותף יש לרוב צורך בניהול עומסים בין כמה עמדות בו־זמנית.
מה צריך לבדוק לפני התקנת עמדת טעינה בבניין משותף?
חשוב לבדוק את מצב התשתית בחדר החשמל הראשי של הבניין, את ההספק הפנוי, האם יש כבר דיירים נוספים עם רכב חשמלי, ואת סטטוס החניה – צמודה או משותפת. כל אלה משפיעים על סוג הפתרון המתאים.
האם אפשר להתקין עמדת טעינה בבית פרטי עם חשמל חד־פאזי?
זה תלוי בתשתית הקיימת בפועל. חיבור חד־פאזי מגביל את ההספק הזמין לעומת תלת־פאזי, ולכן יש לבדוק זאת מראש כדי להבין איזו עמדה מתאימה למצב החשמל הקיים בבית.
מה קורה אם כמה דיירים בבניין רוצים עמדת טעינה בו־זמנית?
במצב כזה נדרש פתרון שמנהל את חלוקת ההספק בין העמדות השונות, כך שלא ייווצר עומס על התשתית הראשית של הבניין. זהו בדיוק התפקיד של מערכת טעינה מנוהלת לבניינים משותפים.
איך מתחילים את התהליך אם לא ברור מה מצב התשתית אצלי?
הצעד הראשון הוא בדיקת תשתית מקצועית בשטח, שתבהיר מה קיים ומה נדרש – בין אם מדובר בבית פרטי ובין אם בבניין משותף. זו הדרך היחידה לדעת בוודאות איזו עמדה מתאימה למצב הממשי.
שתפו את המאמר:

כבר למעלה מ -

0 +

עמדות שהתקנו

מעוניינים בשירות שלנו?

השאירו את פרטי הקשר שלכם ונחזור אליכם עם כל המידע הנדרש!

באיזה מוצר מתעניין ?
  • עלות עמדת טעינה ביתית משתנה בהתאם למותג והספק הטעינה של העמדה. קיימים שלושה הספקים של עמדות טעינה: 7kW, 11kW, 22kW (חד פאזי).

    עמדות טעינה בעלות הספק של 7kW מומלצות לטעינת רכבי פלאג-אין (בנזין/דיזל-חשמל) ו/או לרכבים שאינם מסוגלים לטעון טעינה תלת פאזית. הן אינן מומלצות לטעינת רכב חשמלי מאחר ופרק הזמן הנדרש לטעינת רכב חשמלי יהיה ארוך. 

    מחירן של עמדות טעינה מושפע לא רק מהספק העמדה אלא גם האם העמדה בעלת תצוגה והאם העמדה היא עמדה חכמה המנוהלת באמצעות אפליקציה מהנייד.

    מחיר עמדת טעינה פשוטה מתחיל בכ – 1,690 ₪ (מבצע בחברתנו לעמדת טעינה תלת פאזית חכמה. המחיר בזול בישראל !) להספק של 11kW ויכול להגיע עד לכ – 4,200 ₪ לעמדה חכמה של 22kW. 

    מחיר עמדות טעינה ציבוריות שונה לחלוטין ומושפע מקצב הטעינה, היכולת לתקשר עם מערכות מחשב ומערכות החיוב והבילינג. 

    מחיר עמדה מהירה (DC) מגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים.

    המחירים שצויינו לעיל מתיחסים לעמדת הטעינה בלבד ואינם כוללים התקנה. 

  • עלות טעינה של רכב חשמלי זולה משמעותית מתדלוק רכב עם מנוע בעירה (בנזין/סולר). מחיר קילווט שעה בתעריף ביתי עומד על 62 אג’ (06/2024).

    עלות הנסיעה ברכב חשמלי נעה בסביבות 10% מעלות הנסיעה ברכב עם מנוע בעירה וזה עוד לפני שקלול הטיפולים השוטפים, טיפולים שרכב חשמלי אינו נדרש להם.

    מחיר טעינה ציבורית גבוה מטעינה ביתית ונע סביב 2.5 ₪ לקילווט שעה. למרות המחיר הגבוה לטעינה בעמדה ציבורית, גם טעינה בעמדה ציבורית זולה בכ – 60 אחוז מתדלוק רכב עם מנוע בעירה.  

    אין ספק כי עלויות טעינה חשמלית מאפשרים נסיעה זולה ועשויים לחסוך כ – 15,000 ₪ בשנה, בהתבסס על נסיעה של 20,000 ק”מ בשנה.

    בנוסף לחיסכון בעלויות הנסיעה חשוב להדגיש כי רישוי שנתי לרכב חשמלי הנו 537 ₪ בעוד רישוי שנתי של רכב עם מנוע בעירה ו/או פלאג-אין יכול להגיע ל – 4,700 ₪.

    יש לקחת בחשבון כי המדינה כבר הצהירה כי בשנת 2025 יטפל מס נסועה (15-25 אג’) על רכבים חשמליים. מס שכנראה ישולם בהתאם לספידומטר של הרכב בטסט השנתי. גם לאחר הטלת מס הנסועה יהיו פערים גדולים בעלויות הנסיעה.

  • עלות התקנת עמדה טעינה ביתית משתנה בהתאם למיקום ההתקנה, התשתית הקיימת, המרחק בין לוח החשמל לעמדת הטעינה ופעולות בינוי נדרשות.

    יש להבחין בין התקנה בבית פרטי (קרקע) להתקנה בבית משותף. 

    התקנה בבית פרטי פשוטה יותר אך גם התקנה זו יכול ותידרוש פריסת תשתית, עבודות בינוי, חציבה והתאמות.

    התקנה בבית משותף שונה וכדי לבצע התקנה נדרש לבצע סקר של אתר ההתקנה (וירטואלי/פיזי) ואישור חתום כי נציגות הבית המשותף כי אינה מתנגדת לביצוע ההתקנה. עלויות ההתקנה בבית משותף גבוהות מהתקנה בבית פרטי וברוב המקרים ההתקנה דורשת פעולות בינוי, חציבות והתאמות.

    עלות התקנה בסיסית מתחילה ב – 2,990 ₪ ויכולה להגיע לסכומים גבוהים יותר בהתאם לדרישות ההתקנה.

    מחיר התקנה בסיסי כולל פריסת כבל באורך של עד 30 מטר. כל מטר נוסף נדרש בתוספת תשלום בהתאם לסוג העמדה. בכל התקנה מתקינה החברה רכיבים בלוח החשמל, מפסק חצי אוטומטי וממסר פחת (Type A) בסמוך לעמדת הטעינה אנו מתקינים מפסק פקט. כל עמדות הטעינה של החברה מוגנות מזליגת זרם DC. 

    בהתאם לצרכי הלקוח ניתן להתקין גם מונה (kW). התקנת מונה נדרשת כאשר החשמל המזין את העמדה הוא מלוח החשמל הכללי של הבניין ונדרש לשלם לנציגות הבית המשותף על צריכת החשמל. חשוב להדגיש כי נציגות הבית המשותף אינה חייבת להסכים לחשמול עמדת הטעינה מהלוח הציבורי. 

    כל לקוח יכול להחליט האם הוא מעוניין בהתקנה על ידי החברה ו/או ברצונו להתקין באופן עצמאי באמצעות חשמלאי  מוסמך.

    התקנה באמצעות החברה תרחיב את האחריות לעמדה בשנה נוספת ב – 12 חודשים נוספים.

  • נתקלנו בלא מעט מקרים בהם ללקוחות הגרים בבתים ותיקים קיימת רשת חשמל ביתית חד פאזית.

     

    השאלה היא האם ניתן לטעון רכב חשמלי מרשת ביתית חד פאזית? התשובה היא כן אך הטעינה תהיה איטית יותר.

     

    נדרש לסלול לעמדת הטעינה קו נפרד מהלוח.  קו של 16A יאפשר טעינה של 3.68kW בשעה. קו של 25A יאפשר טעינה של 5.75kW בשעה וקו של 32A יאפשר טעינה של 7.4kW.

    סוללת הרכבים החשמליים הינה בין 50-80kW. 

    המשמעות היא כי אם היה בבית חשמל תלת פאזי הרכב היה נטעם בין 5 – 7 שעות בעוד ברשת חשמל ביתית חד פאזית ניתן יהיה לטעון את הרכב

    16 – 21 שעות עם קו של 16A

    10 – 14 שעות עם קו של 32A.

    מיותר לציין, כי טעינת הרכב מתבצעת על פי רוב כאשר הסוללה בסביבות 50% ועל כן טעינת הרכב תתאפשר גם ברשת חשמל ביתית במסגרת לילה אחד. 

  • זמן הטעינה של סוללת הרכב משתנה בהתאם לתשתית הטעינה וגודל הסוללה הקיימת ברכב.  

    סוללות רכבי הפלאג-אין הן סוללות קטנות שנטענות באמצעות עמדות טעינה חד פאזיות של 3.7kW בפרק זמן של עד שלוש שעות. 

    רכבים חשמליים מצויידים בסוללות גדולות יותר שיכולות להגיע ללמעלה מ – 80kW לרכבים בעלי טווח נסיעה של כ – 450 ק”מ. 

    95% מהרכבים הקיימים היום בשוק תומכים בקצב טעינה של 11kW. 

    כדי שרכב יטען בקצת טעינה מהיר יותר חייבים להתקיים שני תנאים במצטבר: 

    א. הרכב מסוגל להטען בקצב טעינה של 22kW.

    ב. רשת החשמל תומכת בטעינה של 32A ומעלה, קרי תלת פאזי 40A ומעלה. 

    אך ניתן לבקש מחברת חשמל להגדיל את התשתית ובכך יתאפשר להשתמש בעמדות טעינה חזקות יותר – 22kW. 

    גם אם כרגע הזנת החשמל תומכת בתלת פאזי 25A ניתן לבצע הרחבה באמצעות חשבלת החשמל. העלות המוערכת להרחבה מ – 25A ל – 40A הינה כ – 3,000 ש”ח. 

    כל האמור לעיל אינו רלוונטי לעמדות טעינה מהירות (DC) שהן עמדות הפועלות בהספקי טעינה גבוהים של 30-350kW. עמדות אלו מאפשרות טעינה של כ – 80 אחוז מנפח הסוללה בתוך מספר דקות.

  • קביעת מיקום עמדת הטעינה היא החלטה חשובה שצריכה להיות מושפעת ממקום החניה של הרכב והתשתית הקיימת.

    יש משמעות למרחק עמדת הטעינה מלוח החשמל וקיימת חשיבות למקום חניית הרכב ואורך הכבל של העמדה שמוגבל על פי רוב לחמישה מטר. 

    אם אתם מחנים את הרכב שלא בחניה מקורה נדרש שהעמדה תהיה בעלת רמת אטימות גבוהה למים ואבק – IP54 ומעלה. בחברתנו כל העמדות עמידות לגשם ותנאי מזג האוויר. 

    אם מתקינים את העמדה מחוץ לבית חשוב לדעת כי על פי רוב תידרש התקנה של עמוד טעינה שהתקנתו כרוכה בתוספת תשלום. 

  • לא חובה שיהיה חיבור תלת פאזי בבית. קיימות עמדות טעינה חד פאזיות שיטעינו את הרכב אך הטעינה באמצעותן תהיה איטית. עמדות טעינה חד פאזיות מתאימות בעיקר לרכבי פלאג-אין.

    אם יש לכם אפשרות ותשתית הבית מאפשרת חיבור תלת פאזי עדיף להתקין עמדת טעינה תלת פאזית. עמדה שכזו מאפשרת טעינה מהירה של הרכב. 

    במידה והרכב שלכם מחייב עמדת טעינה חד פאזית, רוב הסיכויים שהרכב הבא יצטרך כבר עמדת טעינה תלת פאזית, על כן אנו ממליצים לחסוך התקנה עתידית ואת החלפת העמדה בעתיד ולהתקין כבר היום עמדת טעינה תלת פאזית.

  • כאשר באים לבחור את העמדה חייבים לקחת בחשבון:

    1. האם מדובר ברכב חשמלי או ברכב פלאג-אין: אם הרכב הוא חשמלי נדרש להתקין עמדה תלת פאזית. אם הרכב הוא רכב פלאג-אין ניתן להסתפק בעמדה חד פאזית. 
    2. האם העמדה כוללת מתקן להחזקת כבל הטעינה: עמדות שמספקות מקום לאיסוף ואחסון הכבל שומרות על הכבל משחיקה ופגיעה. 
    3. מנגנון נעילה: אם העמדה תמוקם מחוץ לבית חשוב שניתן יהיה לנעול את העמדה.
    4. גודל ומראה: מדובר כמובן בטעם אישי אך מאחר וקיים מגוון של עמדות טעינה אין שום סיבה להתפשר על המראה. 
  • רמת אטימות IP היא סיווג של מידת ההגנה והאטימות של העמדה מפני אבק ומים. הסיווג מורכב מצמד האותיות האנגליות IP ומשתי ספרות, המוגדרות על ידי תקן IEC 60529 של הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה. הספרה הראשונה מסווגת את מידת האטימות לאבק והספרה שנייה מסווגת את מידת האטימות למים.

    IP54: אבק יכול להיכנס אך לא מפריע לעמדה. העמדה אטומה למים בעוצמה של 10 ליטר/דקה בלחץ של 80-100 קילו פסקל. 

    IP55: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP65: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP67: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה לטבילה במים בעומק של 1 מטר למשך 30 דקות.

    עמדות המותקנות במקום שאינו מקורה מומלץ שיהיו ברמת אטימות IP55-67.

  • כל מוצרי החברה נמכרים כשהם נהנים מאחריות של 24 חודשים עם אפשרות להרחבת אחריות עד ל – 60 חודשים.

    במידה והעמדה מותקנת על ידי מערך ההתקנות של החברה יקבל הלקוח מתנה של 12 חודשי אחריות נוספים ובסך הכל 36 חודשי אחריות. 

    החברה מאפשרת לבצע הרחבת אחריות לעמדות של עד 60 חודשים.

    מאחר והחברה בטוחה באיכות מוצריה שנמכרים בארופה שנים רבות (צרפת, גרמניה ועוד). החברה מאפשרת את הרחבת האחריות במחיר סימלי של 499 ₪ ל – 24 חודשים נוספים. הרחבת האחריות אפשרית עד 7 ימים ממועד התקנת העמדה. 

תפריט נגישות