עמדת טעינה כבר מותקנת בבניין – איך מנהלים גישה והרשאות כשמצטרפים דיירים חדשים עם רכב חשמלי

מדריך לוועדי בית ודיירים בבניינים משותפים: מה קורה אחרי שעמדת הטעינה כבר מותקנת, איך מתמודדים עם דיירים חדשים או רכבים מתחלפים, ומה ההבדל בין עמדה עם ניהול הרשאות אמיתי לעמדה "חכמה" רק בשם.
עמדת טעינה כבר מותקנת בבניין - איך מנהלים גישה והרשאות כשמצטרפים דיירים חדשים עם רכב חשמלי

עמדת הטעינה בחניון כבר הותקנה. חוטים נסגרו, חשבונית שולמה, וועד הבית סגר עניין – עד שדייר חדש נכנס לבניין עם רכב חשמלי, או שדייר קיים מחליף רכב ומתלבט מי בעצם אחראי לעדכן את ההרשאה שלו. ואז מתגלה הבעיה האמיתית: לא כולם יודעים איך לגשת למערכת, מי יכול לשנות משתמשים, ואיך בודקים שאף אחד לא “נתפס” על חשבון של שכן אחר.

זו לא בעיה של ההתקנה. העמדה עובדת מצוין מהבחינה החשמלית. הבעיה היא בשכבה שרוב האנשים לא חושבים עליה כשהם בוחרים עמדת טעינה משותפת – ניהול ההרשאות, המשתמשים וההקצאה לאורך זמן, הרבה אחרי שהטכנאי כבר עזב.

במאמר הזה נבדוק מה בדיוק קורה כשבניין משותף צריך לנהל עמדת טעינה אחת או כמה עמדות בין כמה דיירים, מה ההבדל בין עמדה שיש לה ניהול הרשאות אמיתי לעמדה שרק “אומרים” עליה שהיא חכמה, ואיך בודקים את זה לפני שמגיע דייר חדש ומתברר שהמערכת לא מוכנה.

מה קורה בבניין אחרי שהעמדה כבר הותקנה

ברוב המקרים, התהליך של הקמת עמדת טעינה בבניין משותף מתמקד כולו בשלב ההתקנה: אישור ועד הבית, בדיקת תשתית חשמלית, חוות דעת חשמלאי, ולעיתים גם הסכם בין הדיירים על חלוקת העמדות או העמודים בחניון. זה שלב חשוב וקריטי – אבל הוא לא הסוף של הסיפור.

הבעיה המעשית מתחילה דווקא אחרי זה. בניין משותף הוא לא ישות סטטית: דיירים נכנסים ועוזבים, מוכרים דירות, משכירים אותן, מחליפים רכב, או פשוט מוסיפים רכב חשמלי נוסף למשפחה. כל שינוי כזה דורש עדכון כלשהו במערכת שמנהלת את מי יכול לטעון, מתי, ובאיזה היקף.

אם המערכת לא בנויה לכך מראש, כל שינוי כזה הופך לכאב ראש: מי בכלל יודע את הסיסמה? מי מורשה להוסיף משתמש חדש? מה קורה אם הדייר שעזב “נשאר” במערכת ויכול להמשיך לטעון על חשבון הבניין?

למה הרשאות משתנות לאורך זמן בבניין משותף

בבית פרטי השאלה הזו פשוטה – יש בעלים אחד, רכב אחד או שניים, ועמדה אחת שמשרתת אותם. בבניין משותף התמונה מורכבת בהרבה, ודווקא בגלל זה חשוב להבין מראש את סוג הדינמיקה שצפויה:

  • דייר שמוכר את הדירה ועובר לדייר אחר שגם לו יש רכב חשמלי
  • דייר שמחליף רכב, ולעיתים גם שם המתח או סוג המחבר של הרכב משתנה
  • דייר שמשכיר את הדירה לתקופה מוגבלת, ורוצה הרשאה זמנית בלבד
  • משפחה שמוסיפה רכב חשמלי שני ורוצה להוסיף משתמש נוסף תחת אותה דירה
  • דייר שמפסיק להשתמש בעמדה ורוצה לוותר על החלק שלו בעלות התחזוקה

כל אחד מהמקרים האלה דורש פעולה אדמיניסטרטיבית פשוטה – אם המערכת מאפשרת אותה בקלות. הבעיה מתחילה כשהעדכון הזה דורש פנייה לטכנאי, המתנה לשירות, או שאף אחד בוועד הבית לא יודע איך בכלל לגשת לממשק הניהול.

חשוב לדעת: עמדת טעינה שהותקנה היטב מבחינה חשמלית לא בהכרח כוללת מערכת ניהול שמתאימה להחלפת משתמשים שוטפת. אלו שתי שכבות שונות – אחת היא התשתית הפיזית, השנייה היא התוכנה שמנהלת מי מחובר אליה. חשוב לבדוק את שתיהן כשבוחנים פתרון לבניין משותף.

איך מערכת ניהול מתמודדת עם דיירים חדשים ועוזבים

כאן נכנס לתמונה ההבדל בין עמדת טעינה “רגילה” לבין מערכת טעינה מנוהלת שנבנתה במיוחד למצב של בניינים משותפים, חניונים או ציי רכב עם כמה משתמשים. מערכת ניהול שבנויה נכון צריכה לאפשר כמה דברים בסיסיים:

  • הוספה והסרה של משתמשים בלי צורך בקריאת טכנאי לכל שינוי
  • זיהוי משתמש באמצעות אפליקציה, RFID או אמצעי זיהוי אחר, כך שכל דייר מזוהה בנפרד
  • מעקב אחר צריכת החשמל של כל דייר בנפרד, לצורך חלוקת עלויות או סליקה
  • הגדרת הרשאות זמניות, למשל לדייר ששוכר את הדירה לתקופה מוגבלת
  • ניהול עומסים בין כמה עמדות כך שההספק מחולק בצורה הגיונית בין המשתמשים המחוברים בפועל

זה בדיוק התחום שבו DSGCharge עוסקת לא רק בהתקנה אבל גם בתכנון מערכת הטעינה המנוהלת מראש, כך שכשדייר חדש מצטרף לבניין היא כבר יודעת להתמודד עם זה: הקמת משתמש חדש, חיבור לאפליקציה או לכרטיס RFID, והגדרת ההרשאה שלו בתוך המערכת הקיימת – בלי לפרק ולבנות מחדש את כל התשתית.

הנקודה המרכזית היא שמערכת ניהול עומסים טובה לבניינים משותפים לא נועדה רק “לחלק חשמל” בין כמה עמדות בזמן אמת. היא גם צריכה לתת לוועד הבית או לדייר שמופקד על הנושא כלי פשוט לראות מי רשום, מי פעיל, ומי צריך לעודכן – בלי להזדקק לאיש מקצוע בכל פעם שמשהו משתנה.

רוצים לבדוק אם מערכת הניהול בבניין שלכם באמת מתאימה למספר משתמשים משתנה? ניתן לפנות ל-DSGCharge לבדיקת ההתקנה הקיימת והתאמת פתרון ניהול שמתמודד עם דיירים חדשים, החלפת רכבים ושינויים שוטפים בבניין.

איך בודקים אם המערכת שלכם מנהלת הרשאות באמת

לפני שמחליטים שהעמדה הקיימת “מספיקה” או שצריך לשדרג אותה, שווה לעשות בדיקה פשוטה. הנה כמה שאלות שכל ועד בית או דייר אחראי צריך לדעת לענות עליהן:

  • מי בבניין יודע לגשת לממשק הניהול של העמדה, ואיך עושים זאת בפועל?
  • האם אפשר להוסיף משתמש חדש בעצמכם, או שחייבים לקרוא לטכנאי בכל פעם?
  • מה קורה כשדייר עוזב – מישהו באמת מסיר אותו מהמערכת, או שהוא נשאר “פעיל” בלי שאף אחד שם לב?
  • האם יש דרך לדעת מי צרך כמה חשמל, לצורך חלוקה הוגנת של העלות בין הדיירים?
  • אם יש כמה עמדות בחניון, האם יש ניהול עומסים אמיתי בין העמדות, או שכל עמדה “עובדת לבד” ועלולה לגרום לעומס חשמלי חריג?

אם התשובה לאחת מהשאלות האלה היא “אין לנו מושג” או “זה תמיד דורש פנייה לטכנאי” – זה סימן שהמערכת הקיימת לא בנויה כמו שצריך לניהול שוטף של בניין משותף, גם אם ההתקנה החשמלית עצמה תקינה.

במקרים כאלה, הצעד הנכון הוא לא בהכרח להחליף את כל ההתקנה. לעיתים מספיק לבדוק אם אפשר לשדרג את שכבת הניהול, או להוסיף רכיב תקשורת שמאפשר למערכת הקיימת לתמוך בניהול משתמשים מתקדם יותר. DSGCharge מציעה גם בדיקת תשתית קיימת לבניינים שמרגישים שהעמדה שלהם “נתקעה” בשלב הראשוני ולא מתפתחת עם צרכי הדיירים, כחלק ממערכות הטעינה המנוהלות שהחברה מתכננת ומתקינה לבניינים משותפים, חניונים וצי רכב.

מה המשמעות עבור ועד הבית לאורך זמן

עמדת טעינה בבניין משותף היא לא פרויקט חד-פעמי שמסתיים ביום ההתקנה. היא תשתית חיה שצריכה להתמודד עם שינויים: דיירים חדשים, רכבים שמתחלפים, שוכרים שנכנסים ויוצאים. ועד בית שמבין את זה מראש, ובודק את נושא ניהול ההרשאות כחלק מהבחירה של מערכת הטעינה – חוסך לעצמו הרבה כאב ראש בהמשך הדרך.

אם אתם בשלב שבו העמדה כבר קיימת אבל אתם לא בטוחים שהמערכת מתפקדת כמו שצריך, או אם אתם רק מתכננים הקמה חדשה ורוצים לוודא שהפתרון שנבחר כולל ניהול הרשאות אמיתי מההתחלה, אפשר לבדוק את חנות עמדות הטעינה והאביזרים או לפנות לאודות DSGCharge להבנה טובה יותר של סוג הפתרונות שהחברה מתכננת ומתקינה לבניינים משותפים.

📊 בקצרה: עיקרי המאמר

1

מה קורה בבניין אחרי שהעמדה כבר הותקנה

ברוב המקרים, התהליך של הקמת עמדת טעינה בבניין משותף מתמקד כולו בשלב ההתקנה: אישור ועד הבית, בדיקת תשתית חשמלית, חוות דעת חשמלאי, ולעיתים גם הסכם בי…

2

למה הרשאות משתנות לאורך זמן בבניין משותף

בבית פרטי השאלה הזו פשוטה – יש בעלים אחד, רכב אחד או שניים, ועמדה אחת שמשרתת אותם. בבניין משותף התמונה מורכבת בהרבה, ודווקא בגלל זה חשוב להבין מראש…

3

איך מערכת ניהול מתמודדת עם דיירים חדשים ועוזבים

כאן נכנס לתמונה ההבדל בין עמדת טעינה "רגילה" לבין מערכת טעינה מנוהלת שנבנתה במיוחד למצב של בניינים משותפים, חניונים או ציי רכב עם כמה משתמשים. מערכ…

שאלות נפוצות

דייר חדש נכנס לבניין עם רכב חשמלי – מה צריך לעשות מול עמדת הטעינה הקיימת?
צריך לבדוק אם מערכת הניהול של העמדה מאפשרת הוספת משתמש חדש בקלות, למשל דרך אפליקציה או כרטיס RFID. אם המערכת בנויה לכך, מדובר בפעולה פשוטה; אם לא, יהיה צורך לפנות לגורם המקצועי שהתקין את העמדה כדי לבדוק אפשרות שדרוג.

מה קורה אם דייר עוזב את הבניין – האם הוא נשאר רשום במערכת הטעינה?
תלוי במערכת הניהול שהותקנה. במערכות שמנוהלות כראוי אפשר להסיר משתמש בקלות ולמנוע ממנו גישה לעמדה. חשוב שוועד הבית יידע לבדוק זאת ולוודא שרשימת המשתמשים מתעדכנת בכל פעם שיש שינוי בהרכב הדיירים.

האם צריך עמדה נפרדת לכל דייר, או שאפשר לנהל כמה דיירים על עמדה אחת?
זה תלוי במספר הרכבים החשמליים בבניין ובצורכי הדיירים. יש מערכות שמאפשרות ניהול של כמה משתמשים על עמדה אחת או על כמה עמדות עם ניהול עומסים משותף, כך שההספק מחולק בין המשתמשים המחוברים בזמן נתון במקום שכל עמדה תעבוד בנפרד.

מי אמור להיות אחראי בבניין על ניהול ההרשאות השוטף – ועד הבית או חברה חיצונית?
בפועל, ברוב המקרים ועד הבית הוא זה שמנהל את הפן האדמיניסטרטיבי, כמו החלטה מי מורשה להצטרף. אבל כדי שזה יהיה פשוט, המערכת הטכנית צריכה לאפשר לוועד לבצע שינויים בקלות, ובמקרים של בעיה טכנית או שדרוג – לפנות לגורם המקצועי שהתקין את המערכת.

האם אפשר לבדוק את מערכת הניהול הקיימת בבניין בלי להחליף את כל ההתקנה?
כן, ניתן לבצע בדיקת תשתית ובדיקת מערכת הניהול הקיימת כדי להבין אם היא מתאימה לצרכים העדכניים של הבניין, ולעיתים מספיק שדרוג של שכבת הניהול או התקשורת בלי צורך לפרק את ההתקנה החשמלית הקיימת.

שתפו את המאמר:

כבר למעלה מ -

0 +

עמדות שהתקנו

מעוניינים בשירות שלנו?

השאירו את פרטי הקשר שלכם ונחזור אליכם עם כל המידע הנדרש!

באיזה מוצר מתעניין ?
  • עלות עמדת טעינה ביתית משתנה בהתאם למותג והספק הטעינה של העמדה. קיימים שלושה הספקים של עמדות טעינה: 7kW, 11kW, 22kW (חד פאזי).

    עמדות טעינה בעלות הספק של 7kW מומלצות לטעינת רכבי פלאג-אין (בנזין/דיזל-חשמל) ו/או לרכבים שאינם מסוגלים לטעון טעינה תלת פאזית. הן אינן מומלצות לטעינת רכב חשמלי מאחר ופרק הזמן הנדרש לטעינת רכב חשמלי יהיה ארוך. 

    מחירן של עמדות טעינה מושפע לא רק מהספק העמדה אלא גם האם העמדה בעלת תצוגה והאם העמדה היא עמדה חכמה המנוהלת באמצעות אפליקציה מהנייד.

    מחיר עמדת טעינה פשוטה מתחיל בכ – 1,690 ₪ (מבצע בחברתנו לעמדת טעינה תלת פאזית חכמה. המחיר בזול בישראל !) להספק של 11kW ויכול להגיע עד לכ – 4,200 ₪ לעמדה חכמה של 22kW. 

    מחיר עמדות טעינה ציבוריות שונה לחלוטין ומושפע מקצב הטעינה, היכולת לתקשר עם מערכות מחשב ומערכות החיוב והבילינג. 

    מחיר עמדה מהירה (DC) מגיע לעשרות עד מאות אלפי שקלים.

    המחירים שצויינו לעיל מתיחסים לעמדת הטעינה בלבד ואינם כוללים התקנה. 

  • עלות טעינה של רכב חשמלי זולה משמעותית מתדלוק רכב עם מנוע בעירה (בנזין/סולר). מחיר קילווט שעה בתעריף ביתי עומד על 62 אג’ (06/2024).

    עלות הנסיעה ברכב חשמלי נעה בסביבות 10% מעלות הנסיעה ברכב עם מנוע בעירה וזה עוד לפני שקלול הטיפולים השוטפים, טיפולים שרכב חשמלי אינו נדרש להם.

    מחיר טעינה ציבורית גבוה מטעינה ביתית ונע סביב 2.5 ₪ לקילווט שעה. למרות המחיר הגבוה לטעינה בעמדה ציבורית, גם טעינה בעמדה ציבורית זולה בכ – 60 אחוז מתדלוק רכב עם מנוע בעירה.  

    אין ספק כי עלויות טעינה חשמלית מאפשרים נסיעה זולה ועשויים לחסוך כ – 15,000 ₪ בשנה, בהתבסס על נסיעה של 20,000 ק”מ בשנה.

    בנוסף לחיסכון בעלויות הנסיעה חשוב להדגיש כי רישוי שנתי לרכב חשמלי הנו 537 ₪ בעוד רישוי שנתי של רכב עם מנוע בעירה ו/או פלאג-אין יכול להגיע ל – 4,700 ₪.

    יש לקחת בחשבון כי המדינה כבר הצהירה כי בשנת 2025 יטפל מס נסועה (15-25 אג’) על רכבים חשמליים. מס שכנראה ישולם בהתאם לספידומטר של הרכב בטסט השנתי. גם לאחר הטלת מס הנסועה יהיו פערים גדולים בעלויות הנסיעה.

  • עלות התקנת עמדה טעינה ביתית משתנה בהתאם למיקום ההתקנה, התשתית הקיימת, המרחק בין לוח החשמל לעמדת הטעינה ופעולות בינוי נדרשות.

    יש להבחין בין התקנה בבית פרטי (קרקע) להתקנה בבית משותף. 

    התקנה בבית פרטי פשוטה יותר אך גם התקנה זו יכול ותידרוש פריסת תשתית, עבודות בינוי, חציבה והתאמות.

    התקנה בבית משותף שונה וכדי לבצע התקנה נדרש לבצע סקר של אתר ההתקנה (וירטואלי/פיזי) ואישור חתום כי נציגות הבית המשותף כי אינה מתנגדת לביצוע ההתקנה. עלויות ההתקנה בבית משותף גבוהות מהתקנה בבית פרטי וברוב המקרים ההתקנה דורשת פעולות בינוי, חציבות והתאמות.

    עלות התקנה בסיסית מתחילה ב – 2,990 ₪ ויכולה להגיע לסכומים גבוהים יותר בהתאם לדרישות ההתקנה.

    מחיר התקנה בסיסי כולל פריסת כבל באורך של עד 30 מטר. כל מטר נוסף נדרש בתוספת תשלום בהתאם לסוג העמדה. בכל התקנה מתקינה החברה רכיבים בלוח החשמל, מפסק חצי אוטומטי וממסר פחת (Type A) בסמוך לעמדת הטעינה אנו מתקינים מפסק פקט. כל עמדות הטעינה של החברה מוגנות מזליגת זרם DC. 

    בהתאם לצרכי הלקוח ניתן להתקין גם מונה (kW). התקנת מונה נדרשת כאשר החשמל המזין את העמדה הוא מלוח החשמל הכללי של הבניין ונדרש לשלם לנציגות הבית המשותף על צריכת החשמל. חשוב להדגיש כי נציגות הבית המשותף אינה חייבת להסכים לחשמול עמדת הטעינה מהלוח הציבורי. 

    כל לקוח יכול להחליט האם הוא מעוניין בהתקנה על ידי החברה ו/או ברצונו להתקין באופן עצמאי באמצעות חשמלאי  מוסמך.

    התקנה באמצעות החברה תרחיב את האחריות לעמדה בשנה נוספת ב – 12 חודשים נוספים.

  • נתקלנו בלא מעט מקרים בהם ללקוחות הגרים בבתים ותיקים קיימת רשת חשמל ביתית חד פאזית.

     

    השאלה היא האם ניתן לטעון רכב חשמלי מרשת ביתית חד פאזית? התשובה היא כן אך הטעינה תהיה איטית יותר.

     

    נדרש לסלול לעמדת הטעינה קו נפרד מהלוח.  קו של 16A יאפשר טעינה של 3.68kW בשעה. קו של 25A יאפשר טעינה של 5.75kW בשעה וקו של 32A יאפשר טעינה של 7.4kW.

    סוללת הרכבים החשמליים הינה בין 50-80kW. 

    המשמעות היא כי אם היה בבית חשמל תלת פאזי הרכב היה נטעם בין 5 – 7 שעות בעוד ברשת חשמל ביתית חד פאזית ניתן יהיה לטעון את הרכב

    16 – 21 שעות עם קו של 16A

    10 – 14 שעות עם קו של 32A.

    מיותר לציין, כי טעינת הרכב מתבצעת על פי רוב כאשר הסוללה בסביבות 50% ועל כן טעינת הרכב תתאפשר גם ברשת חשמל ביתית במסגרת לילה אחד. 

  • זמן הטעינה של סוללת הרכב משתנה בהתאם לתשתית הטעינה וגודל הסוללה הקיימת ברכב.  

    סוללות רכבי הפלאג-אין הן סוללות קטנות שנטענות באמצעות עמדות טעינה חד פאזיות של 3.7kW בפרק זמן של עד שלוש שעות. 

    רכבים חשמליים מצויידים בסוללות גדולות יותר שיכולות להגיע ללמעלה מ – 80kW לרכבים בעלי טווח נסיעה של כ – 450 ק”מ. 

    95% מהרכבים הקיימים היום בשוק תומכים בקצב טעינה של 11kW. 

    כדי שרכב יטען בקצת טעינה מהיר יותר חייבים להתקיים שני תנאים במצטבר: 

    א. הרכב מסוגל להטען בקצב טעינה של 22kW.

    ב. רשת החשמל תומכת בטעינה של 32A ומעלה, קרי תלת פאזי 40A ומעלה. 

    אך ניתן לבקש מחברת חשמל להגדיל את התשתית ובכך יתאפשר להשתמש בעמדות טעינה חזקות יותר – 22kW. 

    גם אם כרגע הזנת החשמל תומכת בתלת פאזי 25A ניתן לבצע הרחבה באמצעות חשבלת החשמל. העלות המוערכת להרחבה מ – 25A ל – 40A הינה כ – 3,000 ש”ח. 

    כל האמור לעיל אינו רלוונטי לעמדות טעינה מהירות (DC) שהן עמדות הפועלות בהספקי טעינה גבוהים של 30-350kW. עמדות אלו מאפשרות טעינה של כ – 80 אחוז מנפח הסוללה בתוך מספר דקות.

  • קביעת מיקום עמדת הטעינה היא החלטה חשובה שצריכה להיות מושפעת ממקום החניה של הרכב והתשתית הקיימת.

    יש משמעות למרחק עמדת הטעינה מלוח החשמל וקיימת חשיבות למקום חניית הרכב ואורך הכבל של העמדה שמוגבל על פי רוב לחמישה מטר. 

    אם אתם מחנים את הרכב שלא בחניה מקורה נדרש שהעמדה תהיה בעלת רמת אטימות גבוהה למים ואבק – IP54 ומעלה. בחברתנו כל העמדות עמידות לגשם ותנאי מזג האוויר. 

    אם מתקינים את העמדה מחוץ לבית חשוב לדעת כי על פי רוב תידרש התקנה של עמוד טעינה שהתקנתו כרוכה בתוספת תשלום. 

  • לא חובה שיהיה חיבור תלת פאזי בבית. קיימות עמדות טעינה חד פאזיות שיטעינו את הרכב אך הטעינה באמצעותן תהיה איטית. עמדות טעינה חד פאזיות מתאימות בעיקר לרכבי פלאג-אין.

    אם יש לכם אפשרות ותשתית הבית מאפשרת חיבור תלת פאזי עדיף להתקין עמדת טעינה תלת פאזית. עמדה שכזו מאפשרת טעינה מהירה של הרכב. 

    במידה והרכב שלכם מחייב עמדת טעינה חד פאזית, רוב הסיכויים שהרכב הבא יצטרך כבר עמדת טעינה תלת פאזית, על כן אנו ממליצים לחסוך התקנה עתידית ואת החלפת העמדה בעתיד ולהתקין כבר היום עמדת טעינה תלת פאזית.

  • כאשר באים לבחור את העמדה חייבים לקחת בחשבון:

    1. האם מדובר ברכב חשמלי או ברכב פלאג-אין: אם הרכב הוא חשמלי נדרש להתקין עמדה תלת פאזית. אם הרכב הוא רכב פלאג-אין ניתן להסתפק בעמדה חד פאזית. 
    2. האם העמדה כוללת מתקן להחזקת כבל הטעינה: עמדות שמספקות מקום לאיסוף ואחסון הכבל שומרות על הכבל משחיקה ופגיעה. 
    3. מנגנון נעילה: אם העמדה תמוקם מחוץ לבית חשוב שניתן יהיה לנעול את העמדה.
    4. גודל ומראה: מדובר כמובן בטעם אישי אך מאחר וקיים מגוון של עמדות טעינה אין שום סיבה להתפשר על המראה. 
  • רמת אטימות IP היא סיווג של מידת ההגנה והאטימות של העמדה מפני אבק ומים. הסיווג מורכב מצמד האותיות האנגליות IP ומשתי ספרות, המוגדרות על ידי תקן IEC 60529 של הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה. הספרה הראשונה מסווגת את מידת האטימות לאבק והספרה שנייה מסווגת את מידת האטימות למים.

    IP54: אבק יכול להיכנס אך לא מפריע לעמדה. העמדה אטומה למים בעוצמה של 10 ליטר/דקה בלחץ של 80-100 קילו פסקל. 

    IP55: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP65: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה למים בעוצה של 12.5 ליטר/דקה בלחץ של 30 קילו פסקל ממרחק של 3 מטר.

    IP67: אבק לא נכנס לעמדה. העמדה עמידה לטבילה במים בעומק של 1 מטר למשך 30 דקות.

    עמדות המותקנות במקום שאינו מקורה מומלץ שיהיו ברמת אטימות IP55-67.

  • כל מוצרי החברה נמכרים כשהם נהנים מאחריות של 24 חודשים עם אפשרות להרחבת אחריות עד ל – 60 חודשים.

    במידה והעמדה מותקנת על ידי מערך ההתקנות של החברה יקבל הלקוח מתנה של 12 חודשי אחריות נוספים ובסך הכל 36 חודשי אחריות. 

    החברה מאפשרת לבצע הרחבת אחריות לעמדות של עד 60 חודשים.

    מאחר והחברה בטוחה באיכות מוצריה שנמכרים בארופה שנים רבות (צרפת, גרמניה ועוד). החברה מאפשרת את הרחבת האחריות במחיר סימלי של 499 ₪ ל – 24 חודשים נוספים. הרחבת האחריות אפשרית עד 7 ימים ממועד התקנת העמדה. 

תפריט נגישות